קדושת ארץ ישראל
השיעור יעסוק בשאלה: מה המקור לקדושתה של ארץ ישראל?
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף לח עמוד א-ב
אמר רב אושעיא משמיה דרב: אדם הראשון גופו מבבל וראשו מארץ ישראל, ואבריו משאר ארצות.
ספר כפתור ופרח פרק י
וכן פרק דרישה וחקירה (סנהדרין לח, ב) על אדם הראשון ראשו מארץ ישראל לפי שהיא חשובה מכל הארצות.
המקור הראשון לחשיבות ארץ ישראל הוא בבריאת אדם הראשון, שנברא בארץ משום שהיא חשובה מכל הארצות.
ספר כפתור ופרח פרק י
הרי שקדושת הארץ ומעלתה היא משעת נתינתה אל האבות הקדושים לא משעת הכבוש לחוד. וכן כתוב (בראשית מ, טו) מארץ העברים, וכן (שם מח, כא) והשיב אתכם אל ארץ אבותיכם, ושם עברים אינו על שם עבר הנהר שהוא פרת, אלא על שם בן שם, וכמאמר רבי אברהם בן עזרא (שמות כא, ב). עוד כתב (בראשית כג, יט) וזכרון פרשת מערת המכפלה שקנה אברהם ע"ה להודיע מעלת ארץ ישראל על כל הארצות לחיים ולמתים. וגבי ויקן את חלקת השדה כתב (שם לג, יט), והזכיר זה הכתוב להודיע כי מעלה גדולה יש לארץ ישראל, ומי שיש לו חלק בה חשוב הוא כחלק העולם הבא….
תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף ק עמוד א
דאמר רב יהודה: מצר שהחזיקו בו רבים – אסור לקלקלו. ור' אליעזר, רבים במאי קנו ליה? בהילוכא, דתניא: הלך בה לארכה ולרחבה – קנה מקום הילוכו, דברי ר' אליעזר; וחכמים אומרים: אין הילוך מועיל כלום עד שיחזיק. אמר ר' אלעזר, מ"ט דר' אליעזר? דכתיב: קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה. ורבנן? התם משום חביבותא דאברהם הוא דקאמר ליה הכי, כדי שיהא נוח לכבוש לפני בניו.
מחלוקת בתנאים האם הליכה קונה שטח (רשות הרבים), ר' אליעזר סובר שהליכה קונה, וחכמים סוברים שלא.
ר' אליעזר טעמו מאברהם, שנאמר לו "קום והתהלך בארץ…כי לך אתננה".
וחכמים מתרצים שהפס' נאמר באברהם משום חביבותו בעיניי ה'.
קניית הארץ ע"י אברהם
מה עניין ההקנייה שהקנה ה' לאברהם באמירה הזו?
תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף קיז עמוד ב
דכתיב: ונתתי אותה לכם מורשה אני ה', ירושה היא לכם מאבותיכם, וליוצאי מצרים קאמר לה
בעקבות הגמ' כותב הרמב"ם
רמבם פירוש משניות בבא בתרא פרק ח משנה ג
בנות צלפחד נטלו שלשה חלקים בנחלה כו'…כל היוצאים ממצרים היה להם חלק בארץ ואם יצא אב ובנו לכל אחד מהם היה חלק אחד בשוה. והיו צלפחד וחפר מיוצאי מצרים והיה לצלפחד חלקו והיה לו בירושת חפר שני חלקים לפי שהוא בכור וארץ ישראל מוחזקת היתה ולפיכך ירש בה חלק בכורה:
המקור השני לקדושת של הארץ, הוא יציאת מצרים.
ארץ ישראל נחלקה לפי יוצאי מצרים, זאת אומרת אב ובנו ירשו כל אחד חלקו, וכיוון שארץ ישראל היתה מוחזקת לנו עוד מאבותינו יכל צלפחד לרשת את נחלת אביו מדין הבכורה.
אנו רואים בזה שהרמב"ם סובר שא"י מוחזקת לנו מאבותינו, משמע שארץ ישראל ליוצאי מצרים הייתה בבחינת ירושה מהאבות.
רמבם יד החזקה הלכות תרומות פרק א
(ב) ארץ ישראל האמורה בכל מקום היא בארצות שכיבשן מלך ישראל או נביא או שופט מדעת רוב ישראל וזהו הנקרא כיבוש רבים אבל יחיד מישראל או משפחה או שבט שהלכו וכבשו לעצמן מקום אפילו מן הארץ שניתנה לאברהם אינו נקרא א"י כדי שינהגו בו כל המצות ומפני זה חלק יהושע ובית דינו כל א"י לשבטים אע"פ שלא נכבשה כדי שלא יהיה כיבוש יחיד כשיעלה כל שבט ושבט ויכבוש חלקו.
(ג) הארצות שכבש דוד חוץ לארץ כנען, כגון ארם נהרים וארם צובה ואחלב וכיוצא בהן, אף על פי שמלך ישראל הוא ועל פי בית דין הגדול הוא עושה, אינו כארץ ישראל לכל דבר, ולא כחוצה לארץ לכל דבר כגון בבל ומצרים, אלא יצאו מכלל חוצה לארץ ולהיותן כארץ ישראל לא הגיעו. ומפני מה ירדו ממעלת ארץ ישראל? מפני שכבש אותם קודם שיכבוש כל ארץ ישראל, אלא נשאר בה משבעה עממים. ואילו תפס כל ארץ כנען לגבולותיה ואחר כך כבש ארצות אחרות, היה כיבושו כולו כארץ ישראל לכל דבר. והארצות שכבש דוד הן הנקראין 'סוריא'.
המקור השלישי לקדושתה, הוא כיבוש יהושוע.
הרמב"ם סובר שקדושתה התחילה בכיבוש יהושוע, וכיוון שלדעתו הכיבוש הוא זה שמקדש את הארץ, אם כובשים גם חלקים אחרים הם מתקדשים בקדושתה. וכן זו הסיבה שחילק יהושוע את הארץ עוד לפני שנכנסו אליה, ההגיון אומר שלאחר שיש לך שטח אתה מחלק אותו בין האנשים, יהושוע מקדים את החילוק לכיבוש כדי שבעת הכיבוש, יהיה הכיבוש לאומי ולא פרטי.
ספרי פרשת עקב פיסקא טו
כל המקום אשר תדרוך כף רגלכם בו לכם יהיה – ואם ללמד על תחומי א"י, הרי כבר נאמר יהושע א מן המדבר והלבנון הזה ועד הנהר הגדול נהר פרת! ומה ת"ל אשר תדרוך כף רגלכם? אמר להם: כל מקום שתכבשו חוץ מן המקומות האלו – הרי הוא שלכם. או אינו אלא רשות בידם, לכבש חו"ל עד שלא יכבשו את הארץ? ת"ל וירשתם גוים גדולים ועצומים מכם, ואח"כ כל המקום אשר תדרוך כף רגלכם בו לכם יהיה. שלא תהא ארץ ישראל מטמאה בגלוליהם ואתם חוזרים ומכבשים חו"ל, אלא משתכבשו א"י – תהיו רשאים לכבש חו"ל.
הרי שכבשו חו"ל, מנין שמצוות נוהגת שם? הרי אתה דן: נאמר כאן יהיה ונאמר להלן יהיה; מה יהיה האמור כאן מצוות נוהגות שם – אף להלן מצוות נוהגות שם. וא"ת מפני מה כבש דוד ארם נהרים וארם צובה, ואין מצוות נוהגות שם? אמרו: דוד עשה שלא כתורה ,התורה אמרה משיכבשו לארץ תהיו רשאים לכבוש חו"ל, הוא לא עשה כן, אלא חזר וכיבש ארם נהרים וארם צובה – ואת היבוסי שהיה סמוך לירושלם לא הוריש! אמר לו הקב"ה: סמוך לפלטירין שלך לא הורשת, היאך אתה חוזר ומכבש ארם נהרים וארם צובה?
הספרי מוסיף לעניין כיבוש יהושוע, שיש לישראל רשות לכבוש שטחים מחוץ לארץ. בתנאי שלא יכבשו שום שטח אחר, עד שלא יכבשו את כל חלקי הארץ.
הוא ממשיך שבאותם חלקים כבושים נוהגות המצוות התלויות בארץ משמע שהם מצטרפות לקדושתה.
מהמקורות, נראה לחלק את קדושתה של הארץ לשלש קדושות:
אדם הראשון – קדושה בכח\פוטנציאלית של הארץ
מהעניין שאדם הראשון הונח בבריאתו בארץ, אנו למדים שלארץ ישראל יש חשיבות מצד עצמה.
זכות האבות – קנין פרטי
האבות בהיותם בארץ, ובפרט אברהם קנו את שטחה בהיבט של קניין פרטי.
בהילוכו בארץ הקנה הקב"ה לאברהם שטחים בארץ. כשרצה לקבור את שרה קנה את מערת המכפלה.
הרב מביא באותו עניין את הסיפור, שאמר ר' צדוק הכהן מלובלין על חמורו של ר' פנחס בן יאיר, שהיה צדיק, אין הכוונה להעיד על החמור. אלא על בעליו, קניין של אדם מעיד על בעליו.
כיבוש יהושוע – קנין לאומי\כלל ישראלי
כשיהושוע מוביל את ישראל בכיבוש הארץ, הוא מייצר קנין לאומי של עם ישראל בארץ.
כשאברהם היה בארץ לא התחייב במצוות, כי מי שמוציא לפועל את קדושתה של הארץ במלואה זה עם ישראל. ולכן רק לאחר כיבוש הארץ התחייבו ישראל במצוות. ולא זאת בלבד, שרשות בידם לכבוש חלקים אחרים שלא מכלל הארץ, ולספח אותם, וכיוון שהקדושה חלה מהכיבוש, גם אותם חלקים מתחייבים במצוות!