וישב- מיזוג התלמודים מביא שלום בעולם
וישב – מיזוג התלמודים מביא שלום לעולם
פרשת השבוע קשורה למה שעובר עלינו בשנתיים האחרונות. בפרשה נמצאת ההתחלה של מושג המחלוקת, המריבה והקטטה בעם ישראל. כל המחלוקות בין תנועות ובין אנשים – מקורן במחלוקת יוסף ואחיו שבפרשת השבוע.
לאחר שיעקב חוזר מחרן, הוא מתחיל לבנות את עם ישראל בארץ ישראל (בראשית ל"ז, א'-ב'):
וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן. אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב…
ומה הדבר הראשון שקורה? מחלוקת, קנאה ושנאה. זה ממש מזעזע את הלב. כאילו השנאה והמחלוקות הן חלק בלתי נפרד מהחיים של עם ישראל.
המחלוקת הזו מלוה אותנו מראשית הדרך ועד אחרית הימים. ראשיתה עוד ברחל ולאה: "כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה", "וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחֹתָהּ" – הקנאה והשנאה מתחילות להופיע בין רחל ולאה, וממשיכות ליוסף ואחיו. בהמשך – ממלכת יהודה וממלכת ישראל, המכונה בנביא "אפרים" – מבני רחל. ולבסוף – משיח בן יוסף ומשיח בן דוד.
לאורך כל ההיסטוריה יש שתי תפיסות עולם שמחלקות את עם ישראל לשנים כמו בסכין חד.
אנו צריכים לשאול את עצמנו: האם אנו יכולים לעשות משהו כדי לתקן את זה?
בדברי הרב חרל"פ שנראה בהמשך, יש כיוון לתיקון.
חשוב להקדים הקדמה לדבריו של הרב חרל"פ.
אמרו חכמים, שהקב"ה הסתכל בתורה וברא את העולם. פירוש הדבר, שבתורה נמצאת החוקיות והסדר שעל פיהם בנוי העולם. אך בספרים הקדושים ממשיכים ואומרים עוד: "הקב"ה מסתכל בתורה ומנהיג את העולם". התורה איננה רק היסטוריה שעל פיה נברא העולם. כל הנהגת העולם בכל דור ודור היא על פי יסודות של תורה. לכן, לימוד התורה משפיע באופן ממשי על תהליכים שמתרחשים בעולם.
לאור דברים אלה, נראה את דבריו של הרב חרל"פ (מעייני הישועה, פרק ל"ט):
למוד התלמוד הירושלמי מעודד את הזכרון ומחדד את השכל, ואם ממזגים את התלמוד הירושלמי עם התלמוד הבבלי מביאים בזה אורה וברכה ומקרבים את הגאולה. ותלמידי חכמים כאלה העוסקים במזוג הזה הם הם תלמידי החכמים האמיתים המרבים שלום ונעם בעולם, והם מבטלים כל קטטה ומריבה מן העולם, "לאחד קראתי נועם אלו ת"ח שבא"י המנעימים זה לזה בהלכה" (סנהדרין כ"ד א).
תלמוד ירושלמי שהוא מסוד לאה, הוא בחינת משיח בן דוד שיהיה מבניה של לאה, ותלמוד בבלי שהוא מסוד רחל, הוא בחינת משיח בן יוסף שיהיה מבניה של רחל, ולכן הלכה כבבלי נגד הירושלמי, שאפילו בני בניה של לאה מודים שרחל עקרת הבית היתה. (עיין ילקוט סוף רות).
אם משיח בן יוסף יבוא לפני משיח בן דוד, עלול להיות שהאור המבהיק של הגאולה יגיה מתוך חשך גדול וצער עגום חלילה, כתלמוד הבבלי המאיר מתוך מחשכים, "במחשכים הושיבני זה תלמודה של בבל" (סנהדרין שם), אולם אם יתמזג תלמוד בבלי עם תלמוד ירושלמי, שעליו נאמר "על הגאולה זה תלמוד ירושלמי" (זוהר חדש רות), תצמח מזה קרן ישועה, ומשיח בן דוד יבוא מקודם, ומשיח בן יוסף יהיה שלוחו, והגאולה תהיה ברחמים גלויים וגדולים, "וברחמים גדולים אקבצך". (ישעיה נד)
תלמוד ירושלמי הוא מסוד לאה. הוא מבטא את צורת החשיבה וההסתכלות על החיים בדרכה של לאה. והבבלי – מסוד רחל, והוא מבטא את צורת החשיבה וההסתכלות בדרכה של רחל.
המחלוקת הראשונה היא בין רחל ולאה – יוסף ויהודה. התלמודים – הבבלי והירושלמי – ממשיכים את שתי ההסתכלויות הללו בדרכי לימוד התורה. כאשר אנו עושים שלום בין התלמודים – אנו עושים שלום במחלוקת העתיקה שבין רחל ובין לאה, ועל כן זה מביא שלום לעולם.
לאה שייכת ל"עלמא דאיתכסיא". לאה חיה בכיסוי ולא התגלתה כלפי חוץ. רחל היא "עלמא דאיתגליא" – יפת תואר ויפת מראה.
הבבלי מבטא את החלק הגלוי, החלק ההלכתי והמעשי של התורה, והירושלמי את החלק הרעיוני, הרוחני, הפנימי, את האגדה ששייכת באופן מיוחד לירושלמי.
אנו צריכים ללמוד כיצד למזג את שתי צורות החשיבה הללו, ולראות כיצד שתי הדרכים משלימות זו את זו. אנו צריכים להבין מדוע צריך את המבט של שני התלמודים על כל סוגיא, וכיצד רק צירוף שניהם יחד בונה את העולם בנין שלם.
זהו חינוך חשוב, שנותן כלים להתמודד גם עם המחלוקות שיש כיום בעם ישראל. הבעיה המרכזית במחלוקות היא חוסר ההקשבה שיש בכל צד לצד השני. המחשבה שהצד השני בטל ומבוטל, אין לו קיום, הוא רע ומזיק – היא מחשבה בעייתית. צריך למזג את הדעות השונות, מתוך הבנה שבכל צד יש נקודת אמת, והשלום יבוא רק כשניתן מקום לכולם יחד.
דבר זה נעשה בפועל כשממזגים בלימוד התורה את התלמוד הבבלי עם התלמוד הירושלמי. מתבוננים מהי נקודת האמת של הצד הזה, ומהי נקודת האמת של הצד השני, מתי צד זה מופיע ומתי הצד השני, מדוע שני הצדדים חשובים ואיך בונים בנין שלם משניהם יחד – זוהי פעולת המיזוג. זוהי שליחות גדולה מאוד, הנדרשת ממי שרוצה "לחיות עם פרשת השבוע".
בכל שנה מחדש מזעזע לקרוא שוב בתורה, כיצד תחילת ההופעה של עם ישראל בארץ ישראל באה מתוך מחלוקת. הפסוקים בפרשה מתארים דברים קשים מאוד:
וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה…
וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם…
וַיְקַנְאוּ בוֹ אֶחָיו…
וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ…
לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ…
הגיע הדור שבו צריך לתקן את השנאה הזו. זו המשימה החשובה של הדור שלנו – והיא בידינו, בכח לימוד התורה בדרך של מיזוג התלמודים.
הלימוד בדרך זו יחנך אותנו למזג בין דעות שונות ולהבין את נקודת האמת שיש בכל צד. בנוסף, לימוד התורה משפיע על העולם. אנו עושים שלום בתורה וזה מביא שלום בעולם.
חשוב לקחת משימה זו ברצינות, וכפי שאומר הרב חרל"פ, יש לכך תוצאות ברוכות – מסיר קטטה ומריבה מן העולם, מביא את הגאולה ברחמים. וכי יש דבר גדול מזה? האם אנו יכולים להשמיט עצמנו ממשימה קדושה זו?
בתקופה האחרונה ראינו את התוצאות הקשות של מחלוקת ושנאת אחים בעם ישראל. המלחמה היא תוצאה ישירה של המחלוקת הקשה שהיתה כאן.
בידינו לתקן זאת. עלינו לעשות שלום בתורה, ומתוך כך נזכה שיהיה שלום בעולם ונזכה לגאולה שלמה ברחמים בע"ה.