אחזיה בן אחאב
אחזיה בן אחאב
בפרק כב נאמר:
מא וִיהוֹשָׁפָט בֶּן-אָסָא מָלַךְ עַל-יְהוּדָה בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְאַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. מב יְהוֹשָׁפָט בֶּן-שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה בְּמָלְכוֹ וְעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ עֲזוּבָה בַּת-שִׁלְחִי. מג וַיֵּלֶךְ בְּכָל-דֶּרֶךְ אָסָא אָבִיו לֹא-סָר מִמֶּנּוּ לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה. מד אַךְ הַבָּמוֹת לֹא-סָרוּ עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים בַּבָּמוֹת.מה וַיַּשְׁלֵם יְהוֹשָׁפָט עִם-מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל.מו וְיֶתֶר דִּבְרֵי יְהוֹשָׁפָט וּגְבוּרָתוֹ אֲשֶׁר-עָשָׂה וַאֲשֶׁר נִלְחָם הֲלֹא-הֵם כְּתוּבִים עַל-סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה. מז וְיֶתֶר הַקָּדֵשׁ אֲשֶׁר נִשְׁאַר בִּימֵי אָסָא אָבִיו בִּעֵר מִן-הָאָרֶץ. מח וּמֶלֶךְ אֵין בֶּאֱדוֹם נִצָּב מֶלֶךְ.מט יְהוֹשָׁפָט עשר (עָשָׂה) אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ לָלֶכֶת אֹפִירָה לַזָּהָב וְלֹא הָלָךְ כִּי-נשברה (נִשְׁבְּרוּ) אֳנִיּוֹת בְּעֶצְיוֹן גָּבֶר. נ אָז אָמַר אֲחַזְיָהוּ בֶן-אַחְאָב אֶל-יְהוֹשָׁפָט יֵלְכוּ עֲבָדַי עִם-עֲבָדֶיךָ בָּאֳנִיּוֹת וְלֹא אָבָה יְהוֹשָׁפָט. נא וַיִּשְׁכַּב יְהוֹשָׁפָט עִם-אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר עִם-אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד אָבִיו וַיִּמְלֹךְ יְהוֹרָם בְּנוֹ תַּחְתָּיו.
אם נסתכל במקבילה בספר דברי הימים א פרק כ' נאמר:
לא וַיִּמְלֹךְ יְהוֹשָׁפָט עַל-יְהוּדָה בֶּן-שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה בְּמָלְכוֹ וְעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִַם וְשֵׁם אִמּוֹ עֲזוּבָה בַּת-שִׁלְחִי. לב וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ אָבִיו אָסָא וְלֹא-סָר מִמֶּנָּה לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה. לג אַךְ הַבָּמוֹת לֹא-סָרוּ וְעוֹד הָעָם לֹא-הֵכִינוּ לְבָבָם לֵאלֹהֵי אֲבֹתֵיהֶם. לד וְיֶתֶר דִּבְרֵי יְהוֹשָׁפָט הָרִאשֹׁנִים וְהָאַחֲרֹנִים הִנָּם כְּתוּבִים בְּדִבְרֵי יֵהוּא בֶן-חֲנָנִי אֲשֶׁר הֹעֲלָה עַל-סֵפֶר מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל. לה וְאַחֲרֵי כֵן אֶתְחַבַּר יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ-יְהוּדָה עִם אֲחַזְיָה מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל הוּא הִרְשִׁיעַ לַעֲשׂוֹת. לו וַיְחַבְּרֵהוּ עִמּוֹ לַעֲשׂוֹת אֳנִיּוֹת לָלֶכֶת תַּרְשִׁישׁ וַיַּעֲשׂוּ אֳנִיּוֹת בְּעֶצְיוֹן גָּבֶר. לז וַיִּתְנַבֵּא אֱלִיעֶזֶר בֶּן-דֹּדָוָהוּ מִמָּרֵשָׁה עַל-יְהוֹשָׁפָט לֵאמֹר כְּהִתְחַבֶּרְךָ עִם-אֲחַזְיָהוּ פָּרַץ יְהוָה אֶת-מַעֲשֶׂיךָ וַיִּשָּׁבְרוּ אֳנִיּוֹת וְלֹא עָצְרוּ לָלֶכֶת אֶל-תַּרְשִׁישׁ.
יש סתירה בין שני המקורות האם יהושפטהלך עם אחזיה לבנות את האניות או שלא?
אפשר להגיד בצורה פשוטה – בשלב הראשון יהושפט הולך עם אחזיה והאניות נשברות, מגיע הנביא ואומר ליהושפו שהסיבה שהלכת עם אחזיה מעשיך לא הצליחו אחזיה הגיע פעם שניה וביקש לנסות שוב והפעם אומר יהושפט לא.
הצורה שזה מופיע בדברי הימים זה קצת מוזר – והרי לפני שמספרים לנו את הסיפור על האניות יש נימת סיום לפסוק לפני "ויתר דברי יהושפט…". למה פתאום חזרו לספר לנו עוד סיפור?
נחזור לספר מלכים ב' פרק א':
א וַיִּפְשַׁע מוֹאָב בְּיִשְׂרָאֵל, אַחֲרֵי מוֹת אַחְאָב. ב וַיִּפֹּל אֲחַזְיָה בְּעַד הַשְּׂבָכָה, בַּעֲלִיָּתוֹ אֲשֶׁר בְּשֹׁמְרוֹן–וַיָּחַל; וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם לְכוּ דִרְשׁוּ בְּבַעַל זְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְרוֹן, אִם-אֶחְיֶה, מֵחֳלִי זֶה.
מה אשמים שני שרי החמישים הראשונים שנשלחו אל אליהו?
עוד דבר מעניין המשלחת הראשונה מגיעים אל אליהו חוזרים ומספרים למלך בדיוק כמו שאומר אליהו, למה הם לא עידנו את מדברי אליהו – נראה שאי אפשר לעמוד מול דברי אליהו, החשש מאליהו הוא גדול מהחשש מהמלך.
ואחרי שהמלך מבין מי הוא זה ששל אותם, ושזה אליהו, הוא מיד שולח שליחים אל אליהו, למה הוא לא שולח לבעל זבוב? הוא יודע שאליהו "יותר חזק" מבעל זבוב כמו אביו אחאב שהיה יודע שלאליהו יש את הכוח מאת ה', ולא לבעלים.
ואם אליהו אמר משהו אז בעל זבוב לא יכול לשנות את זה, רק אליהו יכול לשנות את זה. אבל הצורה שאחזיה פונה אל אליהו מזכירה את אחאב גם כן, הוא דורש להביא את אליהו אליו.
מה אומר שר החמישים הראשון? (נשים לב שיש דגש בעניין של "לרדת"/"לעלות")
ג וּמַלְאַךְ יְהוָה, דִּבֶּר אֶל-אֵלִיָּה הַתִּשְׁבִּי, קוּם עֲלֵה, לִקְרַאת מַלְאֲכֵי מֶלֶךְ-שֹׁמְרוֹן; וְדַבֵּר אֲלֵהֶם–הֲמִבְּלִי אֵין-אֱלֹקים בְּיִשְׂרָאֵל, אַתֶּם הֹלְכִים לִדְרֹשׁ בְּבַעַל זְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְרוֹן. ד וְלָכֵן, כֹּה-אָמַר ה', הַמִּטָּה אֲשֶׁר-עָלִיתָ שָּׁם לֹא-תֵרֵד מִמֶּנָּה, כִּי מוֹת תָּמוּת; וַיֵּלֶךְ, אֵלִיָּה
ה וַיָּשׁוּבוּ הַמַּלְאָכִים, אֵלָיו; וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, מַה-זֶּה שַׁבְתֶּם. ו וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אִישׁ עָלָה לִקְרָאתֵנוּ, וַיֹּאמֶר אֵלֵינוּ לְכוּ שׁוּבוּ אֶל-הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר-שָׁלַח אֶתְכֶם, וְדִבַּרְתֶּם אֵלָיו כֹּה אָמַר יְהוָה, הֲמִבְּלִי אֵין-אֱלֹקים בְּיִשְׂרָאֵל אַתָּה שֹׁלֵחַ לִדְרֹשׁ בְּבַעַל זְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְרוֹן; לָכֵן הַמִּטָּה אֲשֶׁר-עָלִיתָ שָּׁם, לֹא-תֵרֵד מִמֶּנָּה--כִּי-מוֹת תָּמוּת. ז וַיְדַבֵּר אֲלֵהֶם–מֶה מִשְׁפַּט הָאִישׁ, אֲשֶׁר עָלָה לִקְרַאתְכֶם; וַיְדַבֵּר אֲלֵיכֶם, אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.
ט וַיִּשְׁלַח אֵלָיו שַׂר-חֲמִשִּׁים, וַחֲמִשָּׁיו; וַיַּעַל אֵלָיו, וְהִנֵּה יֹשֵׁב עַל-רֹאשׁ הָהָר, וַיְדַבֵּר אֵלָיו, אִישׁ הָאֱלֹהִים הַמֶּלֶךְ דִּבֶּר רֵדָה. י וַיַּעֲנֶה אֵלִיָּהוּ, וַיְדַבֵּר אֶל-שַׂר הַחֲמִשִּׁים, וְאִם-אִישׁ אֱלֹקים אָנִי, תֵּרֶד אֵשׁ מִן-הַשָּׁמַיִם וְתֹאכַל אֹתְךָ וְאֶת-חֲמִשֶּׁיךָ; וַתֵּרֶד אֵשׁ מִן-הַשָּׁמַיִם, וַתֹּאכַל אֹתוֹ וְאֶת-חֲמִשָּׁיו.
יא וַיָּשָׁב וַיִּשְׁלַח אֵלָיו, שַׂר-חֲמִשִּׁים אַחֵר–וַחֲמִשָּׁיו; וַיַּעַן, וַיְדַבֵּר אֵלָיו, אִישׁ הָאֱלֹהִים, כֹּה-אָמַר הַמֶּלֶךְ מְהֵרָה רֵדָה. יב וַיַּעַן אֵלִיָּה, וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם, אִם-אִישׁ הָאֱלֹקים אָנִי, תֵּרֶד אֵשׁ מִן-הַשָּׁמַיִם וְתֹאכַל אֹתְךָ וְאֶת-חֲמִשֶּׁיךָ; וַתֵּרֶד אֵשׁ-אֱלֹקים מִן-הַשָּׁמַיִם, וַתֹּאכַל אֹתוֹ וְאֶת-חֲמִשָּׁיו
מה זה אומר "המלך דבר רדה"? כאילו הוא ואמר אתה כפוף למלך לכן תתנהג יפה ובוא.
למה גם האנשים של השר נספו באש? אפשר להיד שהסיבה שהשר הרגיש בנוח לדבר ככה זה כי היה לו את הגיבוי של החמישים מאחוריו שהיו איתו באותו הראש.
יג וַיָּשָׁב, וַיִּשְׁלַח שַׂר-חֲמִשִּׁים שְׁלִשִׁים–וַחֲמִשָּׁיו; וַיַּעַל וַיָּבֹא שַׂר-הַחֲמִשִּׁים הַשְּׁלִישִׁי וַיִּכְרַע עַל-בִּרְכָּיו לְנֶגֶד אֵלִיָּהוּ, וַיִּתְחַנֵּן אֵלָיו וַיְדַבֵּר אֵלָיו, אִישׁ הָאֱלֹקים, תִּיקַר-נָא נַפְשִׁי וְנֶפֶשׁ עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה חֲמִשִּׁים בְּעֵינֶיךָ. יד הִנֵּה יָרְדָה אֵשׁ, מִן-הַשָּׁמַיִם, וַתֹּאכַל אֶת-שְׁנֵי שָׂרֵי הַחֲמִשִּׁים הָרִאשֹׁנִים, וְאֶת-חֲמִשֵּׁיהֶם; וְעַתָּה, תִּיקַר נַפְשִׁי בְּעֵינֶיךָ
טו וַיְדַבֵּר מַלְאַךְ ה', אֶל-אֵלִיָּהוּ, רֵד אוֹתוֹ, אַל-תִּירָא מִפָּנָיו; וַיָּקָם וַיֵּרֶד אוֹתוֹ, אֶל-הַמֶּלֶךְ. טז וַיְדַבֵּר אֵלָיו כֹּה-אָמַר יְהוָה, יַעַן אֲשֶׁר-שָׁלַחְתָּ מַלְאָכִים לִדְרֹשׁ בְּבַעַל זְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְרוֹן–הֲמִבְּלִי אֵין-אֱלֹקים בְּיִשְׂרָאֵל, לִדְרֹשׁ בִּדְבָרוֹ; לָכֵן הַמִּטָּה אֲשֶׁר-עָלִיתָשָּׁם,לֹא-תֵרֵדמִמֶּנָּה–כִּי-מוֹתתָּמוּת. יז וַיָּמָת כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר-דִּבֶּר אֵלִיָּהוּ, וַיִּמְלֹךְ יְהוֹרָם תַּחְתָּיו.
אם נסתכל בפסוק הראשון של הפרק נראה את ההקבלה:
א וַיִּפְשַׁע מוֹאָב בְּיִשְׂרָאֵל, אַחֲרֵי מוֹת אַחְאָב. ב וַיִּפֹּל אֲחַזְיָה בְּעַד הַשְּׂבָכָה, בַּעֲלִיָּתוֹ אֲשֶׁר בְּשֹׁמְרוֹן–וַיָּחַל; וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם לְכוּ דִרְשׁוּ בְּבַעַל זְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְרוֹן, אִם-אֶחְיֶה, מֵחֳלִי זֶה.
הוא היה בעלייה אבל הוא נופל מהעלייה שמבטא את כל מה שקורה כאן. עכשיו אנחנו מבינים קצת יותר מיהו אחזיה, וזה האדם שאליו יהושפט מתחבר, למה? מה הוא עושה? הרי אחזיה "הוא הרשיע לעשות".
האם זה באמת כך? הםא על אחזיה דיבר הפסוק? בקריאה ראשונה זה נראה שמדבור אל אחזיה, אבל אם נסתכל שוב יכול להיות שהפסוק מדבר גם על יהושפט.