צא מהלחץ 3
במסגרת סדרת השיחות העוסקת בהתמודדות עם לחץ, חרדה וכדומה, נעסוק בתפקיד שממלאת האמונה בענין זה.
הרב קוק זצ"ל כותב1:
אדם אובד הוא הכופר, חייו אינם חיים, כיון שאין אידיאל במציאות הכללית, לפי מעמדו הנפשי, שוב אין אפשרות לזיק של אידיאליות פנימית אמיתית שתהיה מושרשת בקרבו, וחיים בלא אידיאל מושרש בעומקם הרי הם גרועים מחיי בהמה.
על פי השקפת עולמו של הכופר "אין אידיאל במציאות הכללית" – העולם אינו שואף לקראת תכלית כל שהיא. המציאות כולה מקרית – העולם כולו, והאדם הפרטי בכללו. ממילא אין אידיאל פנימי, תכלית ומשמעות לחייו של האדם, ואיזו משמעות יש לחיים מעין אלה? חיים בלא אידיאל המדריך אותם – גרועים מחיי הבהמה.
את הדברים שאומר הרב, שמעתי מפיו של חבר קיבוץ "מזרע", בשבת בה שהינו בקיבוץ, כחלק מפעולות ההידברות שנעשו לאחר רצח רבין.
אמר אותו אדם: "כמה קשה להיות כופר. הכופר מרגיש בדידות נוראה. הוא איננו מסוגל ליצור קשר אמיתי עם אדם אחר, שכן אין דבר שכולנו שותפים אליו, אידיאל שכולנו צועדים לקראתו. כל אדם הוא פירור העומד לעצמו, ואין דרך ליצור קשר אמיתי, שאיננו לצורך מסוים, עם אדם אחר".
דברים אלה דומים ביותר לדברי הרב, ויש בהם תוספת: בעיית הבדידות. על פי רבים מהפסיכולוגים, הסוציולוגים וכדומה, הבעיה המרכזית של האדם המודרני היא הבדידות.
עד לפני שנים לא רבות, היה זקוק האדם לחברה לצורך פעילויות רבות – ילד שהיה מעוניין לשחק בכדורגל, היה צריך להיפגש עם חבריו, ורק כך היה יכול לשחק. כיום – משחק הוא בעצמו מול המחשב את רוב המשחקים, ואיננו זקוק לחברים. שיחות נעשות דרך האינטרנט, וכך קניות, בילויים ועבודה, ואין לאדם כל צורך בפגישה עם אנשים.
כתוצאה מכך אדם אינו מכיר את שכניו לבנין ואין לו קשר אמיתי עם אדם בעולם. הוא קשור באמצעים טכנולוגיים עם כל העולם, ובעצם הוא לבד.
החידוש הוא, שהבדידות קשורה לכפירה. "ואהבת לרעך כמוך – אני ה'"2. רק מתוך "אני ה'", מתוך אמונה, ניתן להגיע לאהבה ולקשר בין אנשים. בלי אמונה – אין אהבת הרע.
בספר התניא3 מבאר אדמו"ר הזקן את הדרך לאהבת ישראל:
והנה על ידי קיום הדברים הנ"ל להיות גופו נבזה ונמאס בעיניו, רק שמחתו תהיה שמחת הנפש לבדה, הרי זו דרך ישרה וקלה לבא לידי קיום מצות ואהבת לרעך כמוך לכל נפש מישראל למגדול ועד קטן. כי מאחר שגופו נמאס ומתועב אצלו והנפש והרוח מי יודע גדולתן ומעלתן בשרשן ומקורן באלקים חיים. בשגם שכולן מתאימות ואב אחד לכולנה, ולכן נקראו כל ישראל אחים ממש מצד שורש נפשם בה' אחד רק שהגופים מחולקים.
רק מתוך הבנה כי נשמה אחת לישראל ניתן להגיע לאהבה, שכן הגופים מחולקים, ומי שכל עולמו והסתכלותו הם במישור של החומר והגוף – רואה כל אדם כנפרד מרעהו. רק התבוננות אל הנשמה האלוקית יכולה לאחד את האנשים ולקשור ביניהם.
הדבר נכון במישור החברתי המצומצם, וגם במישור הלאומי. לא ניתן לבנות אומה בלא אמונה. ודאי שעם ישראל איננו יכול להיבנות בלא אמונה, המעוררת את הייעוד המשותף הקושר את כל האנשים.
סיכום: חלק ניכר מהלחץ ומהחרדה של האדם המודרני נובעים מתחושת הבדידות, הגורמת לאדם לחוש כי אין מי שיעזור לו ואין מי שקשור אליו באמת. התוצאה היא התפרקות מוסדות חברתיים כקהילה, משפחה, זוגות וכדומה, שכן החברה הופכת מדבר תומך לדבר מאיים – איזה מעמד יהיה לי בחברה, מה יאמרו עלי, וכדומה. רק האמונה יכולה לקשור בין האנשים, מתוך שנותנת יעוד המשותף לכולם.
1 מדות הראי"ה, אמונה, כ"א.
2 ויקרא י"ט, י"ח.
3 פרק ל"ב.