אלישע ובנה של האשה השונמית – (מלכים ב, ד)
אלישע ובנה של האישה השונמית
מלכים ב' ד' ח'
" ח. יְהִי הַיּוֹם וַיַּעֲבֹר אֱלִישָׁע אֶל-שׁוּנֵם, וְשָׁם אִשָּׁה גְדוֹלָה, וַתַּחֲזֶק-בּוֹ, לֶאֱכָל-לָחֶם; וַיְהִי מִדֵּי עָבְרוֹ, יָסֻר שָׁמָּה לֶאֱכָל-לָחֶם. …. לז וַתָּבֹא וַתִּפֹּל עַל-רַגְלָיו, וַתִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה; וַתִּשָּׂא אֶת-בְּנָהּ, וַתֵּצֵא."
יש לא מעט שאלות שעולות בסיפור זה:
הרושם הוא שאלישע מבין שהאישה הזו עשתה משהו יוצא מן הכלל ומגיע לה פרס על מעשה זה. מה המעשה שהיא עשתה שמגיע לה כך? האישה אומר אל בעלה "הנה נא ידעתי…" – מה מיוחד? הרי זה אלישע הנביא, לא יודעים מי זה? הוא עושה ניסים קבוע. בנוסף, יש משהו מפתיע בכך שאלישע לא מצליח לשים לב לדבר שחסר לאישה – ילד. הוא לא נמצא שם רק פעם אחת שכן נאמר: " וַיְהִי מִדֵּי עָבְרוֹ, יָסֻר שָׁמָּה לֶאֱכָל-לָחֶם. ". איך זה יכול להיות שגיחזי הוא זה שרואה, ואלישע לא?
רואים שיש כאן הקבלה לסיפור אברהם ושרה: "למועד הזה כעת חיה..", ויש עוד ביטוים שהם יחסית נדירים, אבל משום מה נמצאים כאן. אלישע נותן את משענתו לגיחזי כדי להחיות את הילד – אבל זה לא עובד, למה? למה הילד הזה מת? ילד שהובטח על ידי נביא לאשה עקרה. מה קרה?
עוד דבר מוזר הוא שילד לא מת מיד, אלא זה לקח "עד הצהרים". ביטוי זה מזכיר את נביאי הבעל בהר הכרמל שחיכו עד הצהריים בניסיונם "להעיר" את נביאי הבעל, והתוצאה: "ואין קול ואין עונה ואין קשב", אצלנו כתוב: "לא הקיץ הנער" לעומת דברי אליהו אל נבאי הבעל "אולי ישן הוא ויקץ". אלישע לא רק שהוא לא רואה שאין לאישה ילד, אלא הוא מבקש אם יכול לדבר בשבילה עם שר הצבא, למה זה נאמר? הרי אין לזה יישום. אם נקפוץ קדימה לפרק ח' נאמר שם:
"ואלישע דיבר אל האישה אשר החיה את בנה…. ותשוב האישה מארץ פלשתים ותבוא אל המלך…."
בסוף התקיימה הצעתו של אלישע ובאצת היה צריך עזרה מול המלך או שר הצבא, רק שזה לא היה באותו הרגע אלא בעתיד.
נחזור אל הפרק שלנו, איך הדיון מתנהל בין אלישע לבין האישה? אלישע קורה לאישה ואז מדבר לגיחזי. האבל האישה עונה לאלישע "בתוך עמי אנוכי יושבת". לא בטוח אם גיחזי הספיק להגיד לה את דבדרי אלישע, שהרי היא עומדת ליד הנביא. אחר כך שוב אומר אלישע לגיחזי, "ומה לעשות לה?" גיזחי נותן תשובה ואלישע אומר "קרא לה" אבל מה הכוונה? הרי היא כבר שם! המפרשים אומרים שזה כנראה לא קרה ברצף – אחרי שהיא אמרה "בתוך עמי אנוכי יושבת", היא הלכה הביתה ואז אלישע שאל את גיחזי מה לעשות לה. – הקשה בפירוש זה, שהוא אינו כתוב בפסוקים.
אז מה הפסוקים האלה רוצים לומר? אולי יש כאן בקורת סמויה על אלישע שהוא לא ממש רואה את האישה הזאת, הוא לא רואה שאין לה ילד, וגם כשהוא מדבר איתה הוא לא ממש רואה אותה ומדבר דרך גיחזי. יש כאן איזשהו בעיה מהצד של אלישע – דבר זה גם בא לידי ביטוי כשה' ממית את הילד, לא רק זה אלא שהניסיון הראשון של אלישע להחיות את הילד, לא עובד.
אמרנו שיש דמיון בין הספור שלנו לסיפור אברהם ורה, אבל מתוך זה דווקא נשים לב להבדל "למועד אשר דיבר אליה אלישע" "אשר דיבר אליה א-לוקים" – אלישע לא ביקש מה' ולא התפלל. בכל הניסים של אלישע יש כוחות גדולים, אבל הוא עבר גבול, לא כל דבר ה' נותן לבני אדם לעשות. ידוע שיש 3 מפתחות שלא ניתנו ביד בני אדם "לידה, מיתה, וגשמים". – אחד ניתן ואין שניים ניתנים בבת אחת. יש בעיה כשהנביא מבטיח לה ילד – זה לא תפקידו של הנביא – אולי בגלל זה אומרת האישה "אל אדוני…. היא יודעת שהוא עובר גבול. היא יודעת מה כוחו של אלישע הרי היא יודעת שהוא איש אלוקים. אולי בגלל זה אלישע לא הציע את זה בעצמו, ודווקא גיחזי מציע את זה.
אמרנו בין היתר שמעמד הר הכרמל עומד כאן ברקע – איפה אלישע נמצא? "ותלך ותבוא אל איש האלוקים הר הכרמל" – ראינו בהרחבה שהסיפור של אליהו בהר הכרמל לא הסתיים בטוב. ראינו שאליהו ביקש שני דברים 1) שהם הוא האלוקים 2) בדברך עשיתי את כל הדברים האלה. אבל הוא קיבל רק את החצי הראשון. העם לא קיבל שאליהו עושה את רצון ה'. ידוע לנו שאלישע ביקש פי שניים מכוחו של אליהו – ויש איזה בעיה בסיפור הזה – שמה שעושה כאן אלישע מיוזמתו האישית בלי להתפלל אל ה', זה עלול להגיע למציאות שמנתקים את ה'. הילד מת – מחכים עד הצהריים כמו שקרה שם לנביאי הבעל – אלישע שולח את המשענת – אבל "אין עונה ואין קשב" כמו שנאמר על נביא הבעל. התנ"ך רומז שיש כאן בעיה.
כשהאישה מגיעה אל אלישע, הפעם הוא רואה את האישה, ורואה יותר מגיחזי, שמנסה להדוף את האישה. אלישע שולח את גיחזי עם המשענת – וזה טעות, למרות שהוא יודע שיש בעיה, שכן הוא אמר: "וה' העלים ממני ולא הגיד לי",
יגידו מלך ארם לעבדיו: "מי משלנו על מלך ישראל", ועבדיו יענו לו: " ….לא אדוני המלך כי אלישע הנביא אשר בישראל יגיד למלך ישראל את הדברים אשר תגיד בחדר מכשבך" – ופה ה' העלים ממנו? אבל מה הוא עושה? הוא שולח את משענתו – זה מבטא שהילד צריך להמשיך להישען עליו – אז זה לא עובד.
למה אלישע שולח את גיחזי? גיחזי רואה את אלישע בצורה הזו! גיחזי לא רואה את ה', אלישע בעיניו יש לו כוחות בלתי מוגבלים והוא אומר לנביא "תן לה ילד". גיזחי לא מעלה בדעתו שיש משהו שאלישע לא רואה – אבל האישה מבינה ומנסה לדבר ישירות אל אלישע ולא לדבר אם גיחזי "לא אדוני…" חז"ל דורשים "הנה ידעתי כי איש האלוקים קדוש הוא" הוא קדוש ואין משרתו קדוש.
אלישע שולח את גיחזי והוא שואל אותה "שלום שלום" – והיא עונה לו "שלום" – היא לא משתפת אותו בכלל, היא רצה אל אלישע ואוחזת לו ברגליו גם כשהוא שולח את גיחזי היא לא משחררת – כי היא יודעת שזה לא יעבוד, כאילו היא אומרת לו "אתה צריך כי אתה יודע את האמת שאתה איש אלוקים ולא בעל כוחות", לכן היא אומרת לו את הביטוי הזה "חי נפשך אם אעזבך, ויקם וילך אחריה" היינו חושבים שזה יהיה הפוך שהיא תלך אחריו. אבל היא מוליכה אותו בדרך של תיקון, והם מגיעים אל הילד, "הילד מושכב על מיטתו" של אלישע, "ויתפלל אל ה'" עכשיו אלישע מתפלל, ובזכות שהתפלל אל ה' הילד חוזר לחיים.
סיפור מדהים בעוצמה שלו אבל שמשאיר סימן שאלה – למה? מה הנקודה? מאיפה מגיעה הטעות הזו? יש משהו שאלישע לא רואה נכון, אבל גם כשהוא לא רואה טוב יש בזה אמת, "האם את צריכה שאדבר עם המלך או שר הצבא"?, היא לא הייתה צריכה באותו הרגע אבל בעתיד היא תצטרך.
משהו כאן חסר – מה שנאמר לא נאמר בקלות ראש – אבל התנ"ך עצמו אומר לנו שמשהו לא עבד וצריך תיקון. ויש תיקון! אבל האם זה תיקון עד הסוף? מובן שאין לאלישע שכרון כוח, אבל אם זה לא זה, אז השאלה היא: מה כן?
את זה נבחן בפעם הבאה.