בהר בחוקתי – עניין שמיטה אצל הר סיני
עניין שמיטה אצל הר סיני
איך חזרנו פתאום להר סיני? מה עניין שמיטה בהר סיני?
"אם בחוקותי תלכו"
רש"י אומר שהגויים ילחמו בעצם, אבל מאיפה הוא למד את זה? הרי בפשט נאמר שאנחנו נרדוף את אויבינו – ובאמת התקשו בזה פרשני רש"י. במלחמה מול מדין נאמר "את מלכי מדיין הרגו על חלליהם…. בחרב" רש"י על "בחרב" מפרש:
"הוּא בָא עַל יִשְׂרָאֵל וְהֶחֱלִיף אֻמָּנוּתוֹ בְּאֻמָּנוּתָם, שֶׁאֵין נוֹצְחִים אֶלָּא בְּפִיהֶם וְעַל יְדֵי תְפִלָּה וּבַקָּשָׁה, וּבָא הוּא וְתָפַשׂ אֻמָּנוּתָם לְקַלְּלָם בְּפִיו, אַף הֵם בָּאוּ עָלָיו וְהֶחֱלִיפוּ אֻמָּנוּתָם בְּאֻמָּנוּת הָאֻמּוֹת שֶׁבָּאִין בַּחֶרֶב, שֶׁנֶּאֱמַר "וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה"
הוא בא עלינו בפה ולכן אנחנו באנו עליו בחרב – למה רש"י הביא את המדרש הזה? רש"י לא מביא מדרשים סתם. פירוש מתאים לזה הוא שמה שהיה קשה לרש"י, למה לא כתבו "ויהרגו בחרב את…." במקום זאת כתוב "ויהרגו את מלכי מדין… וגם את בלעם בן בעור הרגו בחרב" ללמד שיש עניין מיוחד בחרב על בלעם.
רש"י הביא את המדרש הזה כבר בפרשת בלק פרק כב כב כאשר מלאך ה' עומד בדרך ו"וחרבו שלופה בידו" למה הוא מביא את אותו מדרש פעמיים?
תרגום אונקלוס – מבחין שבכל מקום שכתוב "לפי חרב" הוא מתרגם "לפתגם דחרבא" כלומר אונקלוס מבין שהפירוש של "לפי" = פה "חרבי תאכל דם" חרב פפיות חרב עם שני פיות. מה הסוד של העניין? כאשר יעקב אומר "ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי" – אומר התרגום "בצלתי ובעהותי" – כלומר תפילתי ובקשתי – כי זה הכוח של יעקב "הקול קול יעקב, והידיים ידי עשיו" – בזמן שהקול קול יעקב אין הידיים ידי עשיו.
כל מקום שבני ישראל אוחזים בחרב כתוב: "לפי חרב" כי החרב היא החיצוני אבל הנקודה הפנימית -הדיבור – היא המכריעה. לעומת זאת כל מקום שהגויים מחזיקים חרב שם כתוב "בחרב/לחרב" כי הגויים העיקר של החרב זה הנשק שלהם.
אולם כאן בני ישראל הרגו את בלעם "בחרב", והרי היה צריך לכתוב "לפי חרב"! ובאמת, זו היא הסיבה שרש"י מביא את המדרש הזה שוב. בפרשה שלנו אם בני ישראל מכים באויבים למה כתוב "לחרב" ולא "לפי חרב"? את זה מנסה רש"י לתרץ בפירוש שלו. "עץ השדה ייתן פריו" – אנחנו מבינים שאנחנו עושים את המעשה אבל שבאמת הכל תלוי בה' – כך גם במלחמה. והם כבר יפלו איש בחרב רעהו למרות שאנחנו עושים מעשים בעצמנו.
יסוד השמיטה זה להאמין שהכל מה' גם מה שנראה שפועל בדרך הטבע. זה יסוד ותשתית לכל התורה כולה. אנחנו נעשה את שלנו עם הבנה שה' הוא המגלגל את הדברים. נרחיב מט יותר – רש"י מביא על הפסוק, "אם בחוקותי תלכו":
יָכוֹל זֶה קִיּוּם הַמִּצְווֹת, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִיתֶם אֹתָם הֲרֵי קִיּוּם הַמִּצְווֹת אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ? שֶׁתִּהְיוּ עֲמֵלִים בַּתּוֹרָה
שתהיו עמלים בתורה, למה שנהיה עמלים בתורה? ה' היה יכול לברוא את התורה בצורה כזו שאפשר להבין אותה, בלי עמל ויגיעה. ה' ברא אותנו שאנו צריכים לנשום, למה שלא יעשה שנצטרך לעמול בזה? זה קורה אוטומטית. מה הנקודה של העמל? יש נקודה שעל ידי העמל אני נהנה, אבל ה' יכל היה לייצר מציאות אחרת. רש"י אומר על הפסוק, "ופניתי עליכם, והפריתי אתכם" – בפריה ורביה – קשה שלא לראות שזה דומה לפרו ורבו. נראה שיש כאן דבר מיוחד שמחזיר אותנו, "עץ השדה" רשי:
הֵן אִילָנֵי סְרָק, וַעֲתִידִין לַעֲשׂוֹת פֵּרוֹת (ספרא):
יש רושם שאנחנו חוזרים לגן עדן. "והייתה שבת הארץ לכם לאוכלה" מזכיר את "לכם יהיה לאוכלה". ורש"י אומר את זה במפורש – "ונתתי משכני בתוככם" – זה בית המקדש – "וישכן בגן מקדם…." "והתהלכתי בתוככם" – אטייל עמכם בגן עדן. בגן עדן האדם חטא, אבל אם בחוקותי תלכו – אתהלך עמכם בגן עדן. הרמב"ן אומר שיש גן עדן יש רוחני ויש שנמצא בעולם הזה והוא בארץ ישראל. שם אנחנו עושים שמיטין ויובלים….
מדרש רבה אומר– חוקים שמביאים את האדם לעולם הבא…אם בחוקותי תלכו – החרב תהיה איתכם – ואם לא חרב נוקמת נקם ברית – להט החרב המתהפכת. אנחנו יודעים מה הם החוקים, מצוות שלא יודעים את טעמם – מה שמחזיר אותנו לגן עדן. אדם הראשון היה צריך להתחיל לאכול מעץ החיים – להתחיל באמונה, ורק אחר כך לאכול מעץ הדעת עץ הידיעה, אבל האדם לא עמד בזה ומקבל קללה "בזעת אפך תאכל לחם" – עמל ויגיעה – זה חלק מעניין השמיטה. בשנת השמטה ה' מתקן אותנו מקללת האדם הראשון, לא צריך לעבוד. השמיטה מאפשרת לנו לחזור לגן עדן בלי לעמול – זה עניין שמיטה בהר סיני – מתוקן.
השמיטה ממירה לנו את העמל בקרקע לעמל אחר – אנחנו חוזרים לעץ החיים – על ידי עבודה בעץ הדעת בתורה שבעל פה – והעמל הזה פותר אותנו מקללת "בזיעת אפך תאכל לחם" – וה' ילחם לכם – נצטרך לעשות קצת, אבל ה' יעשה בשבילנו את העיקר. זאת המשמעות שהתורה מסיימת את חומש הקדושה בשמיטה – התורה של סיני נועדה להחזיר אותנו לעץ החיים, לתקן את חטא האדם הראשון – וזה מצריך אמונה "וכי תאמרו מה נאכל"…
מה עניין שמיטה בהר סיני – מדרש – באה תורה לפני ה' במדבר ישראל מתעסקים בי, בארץ מי יעסוק בי? לכן ה' אומר אני נותן להם שמיטה – שבת לה' – בה יעסקו בתורה. ה' לא רוצה שנעמול סתם, העמל שלנו בתורה יביא את מה שצריך, את התיקון שלנו בעניין הזה. ה' מזכה אותנו לטעום טעם של תורה.