פרשה א – מדרש י”ד – לא דבר רק הוא

הרב יהושע ויצמן
כ״ג בסיון ה׳תשע״ב
 
13/06/2012

המדרש:
רבי ישמעאל שאל את רבי עקיבא, אמר לו: בשביל ששמשת את נחום איש גם זו עשרים ושתים שנה, אכין ורקין מיעוטין, אתין וגמין רבויין, הדין “את” דכתיב הכא, מה הוא, אמר לו: אלו נאמר “בראשית ברא אלהים שמים וארץ”, היינו אומרים: השמים והארץ אלהות הן, אמר לו: “כי לא דבר רק הוא מכם”, ואם רק הוא, מכם, למה, שאין אתם יודעים לדרוש, בשעה שאי אתם יגיעין בו, “כי הוא חייכם”, אימתי היא חייכם, בשעה שאתם יגיעין בו. אלא “את השמים”, לרבות חמה ולבנה ומזלות, “ואת הארץ”, לרבות אילנות ודשאין וגן עדן. רבי תנחומא משום רב הונא אמר: “ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה עשה” את אשר צוה אותו משה, לא נאמר, אלא “את כל אשר צוה ה’ את משה”, אפילו דברים שלא שמע מפי רבו, הסכימה דעתו למה שנאמר למשה בסיני. רבי חונייא בשם רבי אמר: “תורת אמת היתה בפיהו”, אלו דברים ששמע מפי רבו. ורבנן אמרי: “כי ה’ יהיה בכסלך”, אפילו דברים שאתה כסיל בהן, “ושמר רגלך מלכד”, רבי דוסאי אמר: מן ההוריה, רבי אבהו אמר: מן העבירה, ר’ לוי אמר: מן המזיקין. אמר ר’ אבדימוס: אם נתת מכיסך צדקה, הקב”ה הוא משמרך מן הפיסין ומן הזמיונות, מן הגולגלאות ומן הארנונית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.