פרשה ח – פסקה ט'

הרב יהושע ויצמן
י״ט באדר א׳ ה׳תשע״ד
 
19/02/2014

המדרש:
שאלו המינים את רבי שמלאי כמה אלהות בראו את העולם אמר להם אני ואתם נשאל לימים הראשונים, הה"ד (דברים ד) כי שאל נא לימים ראשונים למן היום אשר ברא אלהים אדם, אשר בראו אין כתיב כאן אלא אשר ברא, חזרו ושאלו אותו אמרו לו מה הוא דין דכתיב בראשית ברא אלהים אמר להם בראו אלהים אין כתיב כאן אלא ברא אלהים, אמר רבי שמלאי בכל מקום שאתה מוצא פתחון פה למינין, אתה מוצא תשובה בצדה, חזרו ושאלו אותו, אמרו לו מה הוא דין דכתיב נעשה אדם בצלמנו כדמותנו, אמר להון קראון מה דבתריה ויבראו אלהים את האדם בצלמיהם לא נאמר, אלא ויברא אלהים את האדם בצלמו, וכיון שיצאו אמרו לו תלמידיו רבי לאלו דחית בקנה, לנו מה את משיב, אמר להם לשעבר אדם נברא מן האדמה חוה נבראת מן האדם, מכאן ואילך בצלמנו כדמותנו לא איש בלא אשה ולא אשה בלא איש ולא שניהם בלא שכינה, חזרו ושאלו אותו אמרו ליה מה דין דכתיב (יהושע כב) אל אלהים ה' וגו', אמר להם הם יודעים אין כתיב כאן אלא הוא יודע, אמרו לו תלמידיו לאלו דחית בקנה, לנו מה אתה משיב, אמר להם שלשתן שם אלהים הן, כאינש דאמר בסילוגוס קיסר, אגוסטוס קיסר, חזרו ושאלו לו א"ל מה הוא דין דכתיב (שם /יהושע/ כד) כי אלהים קדושים הוא, אמר להן קדושים המה אין כתיב אלא קדושים הוא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן