פרשה יא – פסקה ו – כל זמן ועת לכל חפץ

הרב יהושע ויצמן
כ״ג בסיון ה׳תשע״ה
 
10/06/2015

המדרש:
פילוסופוס אחד שאל את רבי הושעיה, א”ל אם חביבה היא המילה מפני מה לא נתנה לאדם הראשון, א”ל מפני מה אותו האיש מגלח פאת ראשו, ומניח את פאת זקנו, א”ל מפני שגדל עמו בשטות, א”ל אם כן יסמא את עינו ויקטע את ידיו וישבר את רגליו על ידי שגדלו עמו בשטות, א”ל ולאלין מיליא אתינן, אתמהא, א”ל להוציאך חלק אי אפשר אלא כל מה שנברא בששת ימי בראשית צריכין עשייה, כגון החרדל צריך למתוק, התורמוסים צריך למתוק, החיטין צריכין להטחן, אפילו אדם צריך תיקון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.