פרשה יב – פסקה א – גאולת העולם
המדרש:
[ב, ד] אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, כתיב (איוב כו) הן אלה קצות דרכיו וגו', א"ר הונא כל מה שאתה רואה קצות דרכיו של הקדוש ברוך הוא הן (שם /איוב כ"ו/) הן אלה קצות דרכיו ומה שמץ דבר נשמע בו ורעם גבורותיו מי יתבונן, א"ר הונא הרעם הזה בשעה שיוצא כתיקונו, אין כל בריה יכולה לעמוד עליו, נתבונן אין כתיב כאן אלא יתבונן הפקחים יודעין רמוזו והגיונו, א"ר הונא אם על סדרו של רעם אין אתה יכול לעמוד על סדר של עולם על אחת כמה וכמה, אתמהא, ואם יאמר לך אדם יכול אני לעמוד על סדורו של עולם, אמור לו אחרי מלך ב"ו =בשר ודם= אי אתה יכול לעמוד, אחרי מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא אתה יכול לעמוד, אתמהא, א"ר נחמן משל לחרישת קנים, שלא היה יכול אדם להכנס בתוכה שכל מי שהיה נכנס לתוכה היה תועה, מה עשה פקח אחד, כסח ונכנס, כסח ונכנס, נכנס דרך הכסוח, ויצא דרך הכסוח, התחילו הכל מתכנסין ויוצאין דרך כסוח, רב נחמן אמר חורי, משל לפלטין גדולה שהיו לו פתחין הרבה, שכל מי שהיה נכנס לתוכה היה תועה, מה עשה פקח אחד נטל פקעת של גמי וקשרה כנגד הפתח ונכנס דרך הפקעת ויצא דרך הפקעת, התחילו הכל נכנסין ויוצאין דרך הפקעת, אר"ש בן יוחאי משל למלך בשר ודם שבנה פלטין, והבריות נכנסין לתוכה ואומרים אלו היה העמודים גבוהין היתה נאה, אלו היו הכותלים גבוהין היתה נאה, אלו היתה תקרה גבוהה היתה נאה, שמא יבוא אדם ויאמר אלו היו לי שלש עינים, אלו היו לי שלש רגלים היה יפה לי, אתמהא, (קהלת ב) את אשר כבר עשהו לא נאמר כאן, אלא את אשר כבר עשוהו כביכול מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא ובית דינו נמנין על כל אבר ואבר משלך ומעמידך על מכונך שנאמר (דברים לב) הלה' תגמלו זאת עם נבל ולא חכם הלא הוא אביך קנך הוא עשך ויכוננך.