עמידה בנסיון
4
ננסה לבחון את נושא העמידה בנסיונות, לאור דברי חז"ל במדרש (בראשית רבה פרשה ל"ב, ג'):
כתיב (תהלים י"א): "ה' צדיק יבחן ורשע ואוהב חמס שנאה נפשו", אמר רבי יונתן: היוצר הזה אינו בודק קנקנים מרועעים, שאינו מספיק לקוש עליהם אחת עד שהוא שוברם, ומי הוא בודק בקנקנים יפים, אפילו מקיש עליהם כמה פעמים אינם נשברים, כך אין הקב"ה מנסה את הרשעים אלא את הצדיקים, שנאמר: "ה' צדיק יבחן", וכתיב (בראשית כ"ב): "והאלהים נסה את אברהם". אמר רבי יוסי בן חנינה: הפשתני הזה בשעה שהוא יודע שהפשתן שלו יפה, כל שהוא כותשה היא משתבחת וכל זמן שהוא מקיש עליה היא משתמנת, ובשעה שהוא יודע שהפשתן שלו רעה, אינו מספיק לקוש עליה אחת עד שהיא פוקעת, כך אין הקב"ה מנסה את הרשעים, אלא את הצדיקים, שנאמר: "ה' צדיק יבחן". אמר ר' אלעזר: משל לבעל הבית שהיה לו שתי פרות, אחת כחה יפה, ואחת כחה רע, על מי הוא נותן את העול, לא על זאת שכחה יפה, כך הקב"ה מנסה את הצדיקים, שנאמר: "ה' צדיק יבחן"…
המשלים השונים במדרש בנויים בהדרגה. נעמוד על משמעות המשלים ועל מה שאנו יכולים ללמוד מהם לחיינו.
רבי יונתן עוסק במוכר כדים, הרוצה להראות לקונים שהכדים חזקים. הוא יבחר את הכדים החזקים כדי להקיש עליהם, ולא את הכדים החלשים שעלולים להישבר ממכות קלות. כך הקב"ה מנסה את הצדיקים שיכולים לעמוד בנסיון, ולא את הרשעים שישברו אפילו מנסיונות קלים.
רבי יונתן: היוצר. כשהיוצר מקיש על הקנקן לא קורה שום דבר, אלא רק אנו יודעים שהקנקן הזה חזק. הוא היה חזק כבר קודם, אך לא קרה שום דבר, לא השתבח כלום, רק אנו יודעים, זה סימן שהקנקן חזק.
רבי יוסי בן חנינא – זה רק ההתחלה. הפשתני כשכותש את הפשתן זה משבח אותו. לא רק שיודע שהוא טוב, אלא גם אני יודע את זה, אבל גם הוא נעשה טוב. הכתישה הזו משכללת ומיטיבה את הפשתן עצמו.
רבי אלעזר – יותר מזה. לא רק שהדבר משתבח. הפרה אינה משתבחת מהעול, אלא העולם משתבח, היא חורשת ומביאה ברכה לעולם. העול שיש עליהו העבודה הקשה עומדת בנסיון והעולם כולו מאיר ומתברך בזכות העמידה בנסיון.
מה זה אומר לנו?
נראה שמתכוונים לא רק לספר לנו שה' בוחן את הצדיקים, שהרי אין מי שלא עומד במבחנם, וחזל נותנים לנו טיפ איך עומדים במבחן, מה קורה בעקבות העמידה בנסיון – זה יתן כוחות לעמוד בנסיון.
המשל הראשון של היוצר, לא קורה כלום, אבל משהו כן קורה, יודעים שהוא צדיק.
נסיון מעלה על נס, אתה שומע על צדיקים שעמדו בנסיונות רואה לאיזה מדרגות אפשר להגיע, הצליחו להתמודד ולעמוד – מידת הכעס, למרות שהיה נסיון קשה לוץ ודוחק – עמדו בנסיון, זה מחנך אותנו ,לומדים מזה. זה בא להעלות על נס את המגדרגה הזו. עד עכשיו זה היה בכח ועכשיו זה יוצא אל הפועל ורואים את זה לאן אפשר להגיע, אפשר להתגבר.
הלל שניסו להקניטו. ביארו – מה מביא אנשים להתערב על ארבע מאות זוז – שנתיים עבודה, מי יצליח לעצבן את הלל. מה הכיף הגדול?
כנראה מישהו אמר לשני – הלל לא כועס אף םפעם. אין דבר כזה שאדם לא כועס. אחד פתיל קצר אחד יותר ארוך, אבל אין דשבר כזה שלא כועס, אני שם על זה ארבע מאות זוז.
הגדולה של הלל – הבין שהוא בנסיון, שומע מי כאן הלל, קלוט מיד שמנסים אותו, ולכן מתעטף, ולוקח הכל בעדינות, ולא מעיף אותו. לכאורה הוא לא אדם פרטי, זה מוסד הנשיאות, וצריך להעיף אותו. אך הלל מבין שהוא עומד בנסיון.
הלל לא כעס. לא עכשיו הוא נהיה כזה, אך אנו בזכות זה יודעים שיש אדם כזה שלא כועס. כשאתה כועס- תדע שנפלת, ואל תגיד שכולם כועסים, תדע שיש דבר כזה שלא כועסים, וכשאתה כועס – אתה לא שם, אתה לא שלם.
זה נסיון שלא עוזר להלל, האדם הזה הקיש על הקנקן, והקנקן לא נשבר והלל לא כעס. ועכשיו אנו יודעים שיש דבר כזה שאדם לא כועס. יש אנשם שזה מפריע להם שיש מדרגה כזו.
כשהייתי בצבא היינו צריכים לחפור עמדות. ומתי שהוא כולם מתיישבים בצד. כל אחד עושה משהו, והוצאתי חומש וקראתי פ"ש. הגיע מפקד – שוב אתה עם הספרים שלך – לך לחפור. מעצבן אותו שיש מישהו שמנצל את הזמן. לא שמישהו קורא ספר, זה כולם, אבל מישהו לומד – זה מעצבן.
לפעמים קשה להם לראות שיש משהו שונה מהצורה שבה הם חיים.
וזו אמירה חזקה שיש דבר כזה, מנסבים כדי לראות שיש מציאות כזו ויש לנו לאן לשאוף.
רבי יוסי מוסיף שיש נסיונות שבהם האדם נהיה יותר טוב, הוא עצמו משתכלל וזה נותן כוחות. הנסיון מחשל אותנו. נהיה עוצמתי יותר. בד" כלל בנסיונות אומרים: כל ההתחלות קשות. זה נראה כ הר גבוה, ועצם העמידה בנסיון, עשית את זה – נותן לך כוחות ואמון בעצמך אתה מבין שיש לך יכולת אפילו כוחו גופניים. בצבא – אדם לא מדמיין שמסוגל לרוץ ומסעות, מסוגל לעשת דברים שלא היה מעלה על דעתו והוא לומד וזה עצמו משפר ומשכלל אותו. ומבין שרק השמים הם הגבול.
עצןם העמידה הנסיון מחזקת אותו. כל משבר ונסיון אמור לחשל אותו.
יש לאדם משבר, זה בא על מנת לחשל אותך, אתה מתמודד, לא נופל, לא שוקע, מתרומם, וכל מציאות כזו באה לחשל ולחזק אותך ולתת לך יותר כוחות ואמון וזסה אמור לחזק אותך.
וזה נותן לך כח להתגבר ולהתמודד, אין משבר שלא בא על מנת שנהיה טובים יותר וחזקים יותר.
רבי אלעזר – מדרגה נוספת. מועיל לעולם כולו. לא רק לאדם שהיה חזק יותר, אלא כשעומד בנסיון, יש ניסנות שכל העולם מרויח מזה.
עול – זה סוג של נסיון. כל נסיון זה סוג של חיכוך עם החיים, משהו שמתנגד, אתה רוצה משהו אחד ויש משהו שמפריע, העול מקשה על ההליכה. על מי מפילים את העולם הזה? על בהמה שכל צעשד שלה מביא ברכה לעולם. זה קשה לבהמה ללכת. החשק שלה הוא לעמוד במקום. למה להמשיך אם משהו מכביד עלי? עדיף לכות.
אך היא הולכת, כי כל צעד הוא חריש והוא מביא ברכה לעולם. כל סוג של עול – עסקי ציבור, זה נסיון – אידיאל שמביא ברכה לעולם – ועושה את זה במסירות זה סוג של נסיון שמביא ברכה גדולה לעולם.
מציעים לו איזה פרוייקט שמיטיב עם העולם, והוא רואה שזה מפריע לו ולוקח לו את הזמן. מה יהיה עם הבית ולבלות וכו'. גם על חשבון הלימוד – מביא ברכה לעולם וגם מחזק את האדם.
אך יכול לחשוב שזה יפגע בו – והוא עומד בנסיון ומביא ברכה לעולםם.
זה נסיון, האם אתה דואג לעצמך או לעולם.
הזכרנו את הזוה"ק על מחילה, אדם שעומד בנסיון, מצילח למחול לחברו שפגע בו – מביא ברכה לעולם כולו, הגאולה באה בזכות זה. סוג של נסיון שאדם עומד ומביא ברכה לעולם כולו.
לא רק שיודעים שיש לו את הכשרון ולא רק שהוא מתחזק, אלא כל העולם כולו מתעלה יחד איתו.
ננסה לחשוב על נסיונות שיש לנו בחיים.
יש במדיות, שזה קשה ומרכזי וחשוב.
יש בממונות.
יצר הרע של עריות.
כל מיני סוגים.
מידות – הנקודה זה שאדם אסור לו לומר: "ככה אני, ככה נולדתי" – כועס, קמצן. אני כזה, ככה נולדתי. הנסיון – משהו שמנוגד לטבע של האדם ונובע מהנקודה החשובה שכל מה שבאנו לעולם כמעט, או לא כמעט, זה הנקודה הזו, לשנות ולעבוד על המיודת והאמונה שאדם יכול לשנות את דרכיו, זה הבחירה על זה בא העולם ועל זה נבראנו.
אנו יכולים לשנות מידה. אדם יכול לשנות וחיה לא.
אדם יכול לשנות את הטבע שלו. יש טבע נכון, ואננחו צריכים להגיע לשם.
כעס – הלל לא כעס, יש דבר כזה וצריך להגיע לשם, ולהתגבר על מידת הכעס.
כשיש נסיון – תבין שזה נסיון. זה 3/4 מהדרך. חכמתו מסתלקת. לא חושב כשכועס. אך אם הראש קצת עובד, מבין שהוא בנסיון – הנותן לו כוחות להתגבר על מידת הכעס. ה' צדיק יבחן. לא בוחן אדם אם לא יכול לעמוד בזה, וכשיש לך מבחן אתה יכול לעמוד בזה.
תאמין בעצמך שאתה מסוגל להתמודד עם המידה הזוץ
מידות זה קשה ומייגע. לתקן מידה זה דבר מיוחד במינו. ומביא לו שמחה גדולה. צריך להיות מודע שזה מידה מגונה. קמצן לא יאמר שהוא קמצן, ויחשוב שהכל בסדר. שהעני ילך לעבוד. אני עובד – שיעבוד גם הוא. אין סוף להסברים למה לא לתת ולמה המידות של ונוכונות.
להבין שהוא בנסיון . כשעני דופק בדלת – אתה בנסיון. האם אתה קמצן או מבין שהכסף שלך נועד גם לארחים. אם העני הזה לא מגיע לו – תחפש למי כן מגיע ותתן לו.
ההבנה שדיש אפשרות וחובה ועל זה נבראנו.
לכן צריך לצייר לעצמנו מהן המידות הנכונות – עין טובה, נדיבות, סבלנות, לקחת אורוחות צדגיקים ולהבין איך עובדים ומתקדמים ולא רק להסביר למה אני צודק במה שאני עושה.
הנסיונות הגדולים ביותר זה המידות. גם אברהם זה הנסיונות הגדולים, נגד הטבע, גרש אמה – מביא את כולם הביתה ואומרים לו לגרש את האמה ואת בנה שהוא הבן שלו. איך אפשר לעמוד בזה, זה הפוך מהטבע. דוקא בגלל זה.
למרות שאברהם חבר בכל אגודות החסד, הוא צריך לעשות כך. זה הנסיון.
יש נסיונות באמונה. צדקה זה דוגמא לנסיון באמונהץ אתה מאמין בשו"ע – אין אדם מעני מן הצדקה. וכתוב שבזה מותרל נסות את הקב"ה. בחנוני נא זאת. והריקותי לכם ברכה עד בלי די.
תנו מעשר – ותראו שתתעשר. לא תפסידו מזה שום דבר. אך תצריך אמונה שזסה כך. שזה הסדר של העולם ומה שהקב"ה ציוה צריך לעשות.
כשיש מעט כסף זה רל, כשיש הרבה – זה נסיון קשה. מי שצריך לתת 10000 לצדקה – זה התמודדות עצומה. לתת את זה למישוה – למה מה קרה? זה נסיון של אמונה.
ולפעמים – צדיק ורע לו, מציאות של דברים שמנוגדים.
משבר – אכזבה קשה, נותן לו מבט פסימי על העולם, וחושב אם הקב"ה טוב איך זה קורה?
טוב אשר לכל – אז איך קרה כך וכך. שאלות מצויינות, אך לפעמים זה נסיון באמונה, ויש לו סדקים באמונה במפגש עם המציאות.
ממונות – גזל, דקויות בדיני ממונות שהיצר מתגבר עליו. צריך להחזיר כסף וכדומה. נסינות קשים יכול להרויח הרבה אם קצת ישנה מהמציאות, יעגל פינות וירויח הרבה, וזה נסינוות קשים.
פרנסתו לא ברווח ועומד בנסיון קשה – זה לא פשוט.
עצם הידיעה שאנחנו בנסיון, לגלות את המדרגה , ונשתכלל בעקבות הנסיון ונביא ברכה לעולם – זה נותן כח להתגבר על הנסיון, שזה הדבר הראשון. להגדיר ולדעת שזה נסיון. זה עצמו אמור לתת כוחות.