שבת קל"ב (ע"א):
אבל מילה גופה דברי הכל דוחה שבת מנלן אמר עולא הלכה וכן אמר רבי יצחק הלכה מיתיבי מניין לפיקוח נפש שדוחה את השבת רבי אלעזר בן עזריה אומר מה מילה שהיא אחת מאיבריו של אדם דוחה את השבת קל וחומר לפיקוח נפש שדוחה את השבת ואי סלקא דעתך הלכה קל וחומר מהלכה מי אתי והתניא אמר לו רבי אלעזר בן עזריה עקיבא עצם כשעורה מטמא הלכה ורביעית דם קל וחומר ואין דנין קל וחומר מהלכה אלא אמר רבי אלעזר אתיא אות אות אלא מעתה תפילין דכתיב בהן אות לידחי שבת אלא אתיא ברית ברית גדול דכתיב ביה ברית לידחי שבת אלא אתיא דורות דורות ציצית דכתיב ביה דורות לידחי שבת אלא אמר רב נחמן בר יצחק דנין אות ברית ודורות מאות ברית ודורות.
ופרש"י ד"ה "עקיבא עצם כשעורה הלכה":
… ואין דנין ק"ו מהלכה דלא ניתנה תורה שבעל פה לידרש בי"ג מידות.
כתב האר"י בביאורו לי"ג מידות:
והנה אין ספק, כי התורה התחתונה שנדרשת בי"ג מדות אלו, שנמשכים אליה מי"ג מדות עליונות תורה שבכתב, הנדרשת בי"ג מדות אלו, דוגמת י"ג אלו. כי כל מה שיש בתחתונים יש בעליונים, ומשם נתפשט בתחתונים. והנה תורה עליונה שהיא ת"ת, נחלקת בסוד ו"ק שבה, כלולה מדין ורחמים, וכללותה הרי י"ג:
… דרשא זו מצד המלכות, שמקבלת מהת"ת פעם כך ופעם כך.
למדנו מדברי האר"י שרק תורה שבכתב נדרשת מי"ג מידות שהתורה נדרשת בהן, והיא הנקראת תורה עליונה, שהיא תפארת.
המלכות היא בחינת תורה שבעל פה כמבואר בתיקוני זוהר (י"ז):
מלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה.
ובפרדס רימונים שער כ"ג (פרק כ"ב):
… ובמקום אחר אומר תורה שבכתב תפארת ותורה שבעל פה מלכות.
ובעץ חיים שער ל"ה (פרק ג'):
… והענין כי בוגרת גימטריא תורה כי אז מלכות פנים בפנים עם זעיר אנפין ןאז נקרא תורה שבעל פה המתחברת עם תורה שבכתב.
והמלכות היא הדורשת ומקבלת מן התפארת בי"ג מידות. על כן המידות שייכות בדווקא לתורה שבכתב ולא ניתנה תורה שבעל פה לידרש בי"ג מידות.