סוכה ל"ו (ע"ב) – לימוד מקל וחומר

מהדורה תניינא – למהדורה קמא לחץ כאן

סוכה דף ל"ו (ע"ב):

"בסוכות תשבו" סוכה של כל דבר דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר אין סוכה נוהגת אלא בארבעה מינים שבלולב והדין נותן ומה לולב שאין נוהג בלילות כבימים אינו נוהג אלא בארבעת מינין סוכה שנוהגת בלילות כבימים אינו דין שלא תהא אלא בארבעת מינין אמרו לו כל דין שאתה דן תחלתו להחמיר וסופו להקל אינו דין לא מצא ארבעת מינין יהא יושב ובטל והתורה אמרה בסכות תשבו שבעת ימים סוכה של כל דבר וכן בעזרא אומר צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבת (ועשו) [לעשות] סכות ככתוב ורבי יהודה סבר הני לדפנות עלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבות לסכך.

ויש לתמוה על הקל וחומר שהרי דין ארבעת המינים מיוחד הוא שצריך ליטול מינין אלו. סוכה, מצוה נפרדת היא ומה קשר בין שתי מצוות אלו, ומה שייך ללמוד מזו על זו? וכי נלמד שצריך ליטול את הסוכה קל וחומר מלולב? בודאי שלא, שכן דין נטילה מיוחד ללולב וזו מצוותו. אף ד' מינין זו מצוותן ומה שייך ללמוד שסוכה תהא מד' מינין?
והשאלה מתעצמת לאור הבירור שנעשה בספר טללי חיים לסוכות. בעמ' ל"ה כתב:

עוד יש לשאול – יודעים אנו שהתורה ציוותה על ישראל שתי מצוות מרכזיות בחג הסוכות. האחת היא הסוכה, והשניה היא ארבעת המינים. ולכאורה אינו ברור כלל מה הקשר בין ארבעת המינים ובין יציאת מצרים. הלוא לא מצינו שום דבר ביציאת מצרים שקשור לארבעת המינים, ואף חיפשנו ולא מצינו גם בחז"ל הסבר לארבעת המינים שהם זכר ליציאת מצרים. ואם כן, יש לשאול שאלה קשה, הלא אם הסוכה היא זכר ליציאת מצרים, משמע שחג הסוכות הוא זכר למה שהיה ביציאה, ולפי זה מה הקשר לארבעת המינים? ואם ניתן טעם אחר לארבעת המינים, כמו שנראה בהמשך, שהם קשורים לאסיף התבואה, אזי הדבר קשה, וכי יש כאן "שני" חגים שיצאו באותו תאריך – חג סוכות כנגד יציאת מצרים וחג הלולב כנגד אסיף התבואה? לפי זה אין שום קשר בין הסוכה ובין ארבעת המינים, וכל אחד מושרש בעניין שונה לחלוטין! ודבר זה קשה להולמו, ובוודאי לפי המבואר בספרים הקדושים, שהסוכה קשורה היטב לארבעת המינים.

וכך קבע בהמשך דבריו (עמ' מ"ג מ"ד מ"ה):

דבר זה מחזק את המחשבה, שבאמת מצוות הסוכה קשורה לפסח, ומהותה היא הודיה לה' על שהושיבנו בסוכות. מה שאין כן הלולב, שהוא שמחה אחרת במהות שונה לחלוטין, בחינת חג האסיף, שמחה על התבואה שגדלה לנו בארץ ישראל.

ובהמשך עמ' מ"ה:

ודבר זה הוא חיזוק למה שאמרנו, שבאמת הסוכה והלולב הם שתי מהויות שונות, שהלולב קשור לחג האסיף, והוא מהות בפני עצמה, בלי קשר ליציאת מצרים, אלא דווקא לתבואת ארץ ישראל בהווה. והסוכה היא מהות בפני עצמה, בחינת יציאת מצרים ופסח. לכן חז"ל העלו את האפשרות שחג הסוכה יהיה בשבעת ימים האחרונים של החודש הרביעי, לאחר חג הלולב, עד שלמדו מההיקש, שיהיו יחדיו.

ועיין שם בכל הפרק שברר החילוק שבין סוכה ללולב. וזה מגדיל השאלה על הקל וחומר של רבי יהודה.
אלא שמצאנו מקור בתיקוני זהר (דף ב:) ממנו יש ללמוד על קשר הדוק בין המצוות. וזה לשון התיקונים (המובאים אף הם בטללי חיים שם עמ' פ"ד):

ועל קן דצפורא דא אתמר, וסוכה תהיה לצל יומם וגומר, ואיהו לשון סכך שמסככת בה אימא על בניה, "אפרוחים" דילה תלת הדסים ותרי בדי ערבות ולולב, "או ביצים" דא אינון אתרוגין דכל חד שיעוריה בכביצה, ואלין דרשימין בהון כתיב עלייהו לא תקח האם על הבנים, דתלת הדסים רמיזין לתלת אבהן, תרי בדי ערבות לתרי נביאי קשוט, לולב צדיק כתמר יפרח, אתרוג רמיז לשכינתא, סוכה רמיזא לאימא דמסככת עלייהו, הא אינון תמניא לקבל יאקדונק"י, דאיהו חושבן סוכ"ה כ"ו ה"ס¹.

בדברים אלו משמע שהסוכה וארבעת המינים אחד הם, והארבעה כלולים הם בסוכה כאפרוחים הכלולים באמם.
עי' בספר אוצרות חיים, שער הנקודים, זה לשונו:

וכן עד"ז יצאת אימא ובה כלולים כל הז' אחרות, ואז היתה היא נקראת אם הבנים, ואח"כ הוציאה היא את הז' כולם כלולים בחסד, ואח"כ נתגלית הגבורה וכן עד הסוף עד שנמצא שיצאת המלכות אחרונה מכולם.

ובספר קהילת יעקב ערך או:

או יש לרמז על בחינת בינה אמא עלאה אם הבנים, והששה בנים כלולים בה בסוד הו' שבתוך הה', וזהו א"ו א' אמא אלף בינה, ו' ששה קצוות הכלולים בה.

הסוכה וארבעת המינים מציאות אחת הם. הסוכה מגינה על המינים כאם הרובצת על אפרוחיה.
מובן אפוא הבסיס ללימוד קל וחומר מלולב לסוכה. מעתה צריך להבין את הלימוד עצמו ואת הקשר שבין קל וחומר לארבעת המינים ולסוכה.
הלימוד עצמו הוא מן הקל אל החמור.
לולב מצוה קלה יותר שהרי אינה נוהגת בלילות ואף על פי כן החמירה התורה שייקחו דווקא ארבעת המינים הללו. סוכה שחמורה יותר ונוהגת בלילות כבימים, קל וחומר שיקחו דווקא מארבעת המינים הללו.
הלימוד בנוי על ההבנה שהמשותף ללולב ולסוכה הוא ששניהם באים מן הצומח. הרי לנו שיש שייכות מיוחדת לחג הסוכות ולדברים מן הצומח.
ארבעת המינים בודאי קשורים למהות החג ועל כן יש מקום לומר שנחמיר לקחת דווקא ממינים אלו למצוות חג הסוכות השייכות במיוחד אל הצומח ואל מינים אלו.

---

¹ דברים אלו נאמרו בשיטת רבי יהודה שאמר במשנה (ל"ד:) ששיעור תרוג כביצה לעומת ר"מ שאמר כזית ומתאימים הדברים לבאר ק"ו דר' יהודה על פי דברי התיקונים.

 

כתיבת תגובה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

התגובה שלך *

שם *

אימייל *