מגילה ג' (ע"א) – ג' (ע"ב) – לימוד מקל וחומר
מגילה ג' (ע"א) – ג' (ע"ב):
דאמר רב יהודה אמר רב כהנים בעבודתן ולוים בדוכנן וישראל במעמדן כולן מבטלין עבודתן ובאין לשמוע מקרא מגילה תניא נמי הכי כהנים בעבודתן ולוים בדוכנן וישראל במעמדן כולן מבטלין עבודתן ובאין לשמוע מקרא מגילה מכאן סמכו של בית רבי שמבטלין תלמוד תורה ובאין לשמוע מקרא מגילה קל וחומר מעבודה ומה עבודה שהיא חמורה מבטלינן תלמוד תורה לא כל שכן ועבודה חמורה מתלמוד תורה והכתיב ויהי בהיות יהושע ביריחו וישא עיניו וירא והנה איש עומד לנגדו [וגו'] וישתחו (לאפיו) והיכי עביד הכי והאמר רבי יהושע בן לוי אסור לאדם שיתן שלום לחבירו בלילה חיישינן שמא שד הוא שאני התם דאמר ליה כי אני שר צבא ה' ודלמא משקרי גמירי דלא מפקי שם שמים לבטלה אמר לו אמש בטלתם תמיד של בין הערבים ועכשיו בטלתם תלמוד תורה אמר לו על איזה מהן באת אמר לו עתה באתי מיד וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העמק אמר רבי יוחנן מלמד שלן בעומקה של הלכה ואמר רב שמואל בר אוניא גדול תלמוד תורה יותר מהקרבת תמידין שנאמר עתה באתי לא קשיא הא דרבים והא דיחיד ודיחיד קל והתנן נשים במועד מענות אבל לא מטפחות רבי ישמעאל אומר אם היו סמוכות למטה מטפחות בראשי חדשים בחנוכה ובפורים מענות ומטפחות בזה ובזה אבל לא מקוננות ואמר רבה בר הונא אין מועד בפני תלמיד חכם כל שכן חנוכה ופורים כבוד תורה קאמרת כבוד תורה דיחיד חמור תלמוד תורה דיחיד קל.
נראה שהקל והחומר בסוגיין הוא מצד עצמת ההכרח שיש בדבר. כל דבר שהוא הכרחי ואין דרך לחיות מבלעדיו הוא נבחן כדין וכדבר חמור, ואם יש אפשרות לחיים מבלעדיו הרי שהוא קל1.
עבודה היא חמורה שכן עליה העולם עומד. אף שגם על התורה העולם עומד, הרי מסקינן בסוגיא שאכן תלמוד תורה דיחיד הוא הקל, שעליו לא עומד העולם, שהרי יש אחרים הלומדים באותה העת.
אכן תלמוד תורה דרבים, דכלל ישראל כמו בזמן יהושע שעליו נאמר "עתה באתי", הוא חמור יותר שהרי "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי" ועל התורה עומדים שמים וארץ.
בהמשך הסוגייא אומרת הגמ' שכבוד תורה אפי' דיחיד חמור אפי' ממקרא מגילה. י"ל שכבוד תורה הוא מבטא את עצם היחס לתורה ועל כן נבחן הוא כת"ת דרבים ויותר מזה, כיון שהוא הקובע יחסנו לתורה, ואם היחס לא נכון ומזלזל חלילה, זה גורם שאין לתורה השפעה וזה חמור אפי' מת"ת דרבים.
1 ועי' במבוא למידת קל וחומר על ההכרח והאפשר.