מלאכת מחשבת אסרה תורה
המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל דבר שלא במקומו.
תמצית השיעור: הביטוי "מלאכת מחשבת אסרה תורה" הוא ביטוי מרכזי, לכאורה, בהלכות שבת, אך הוא איננו מופיע כלל במסכת שבת. לדבר זה עשויה להיות השלכה על הבנת המושג.
אחד המושגים היסודיים בהלכות שבת הוא (חגיגה י' ע"ב):
מלאכת מחשבת אסרה תורה.
דווקא משום מרכזיותו הרבה בהלכות שבת מתמיהה העובדה שמושג זה לא נזכר במסכת שבת ולו פעם אחת!
ודאי הוא כי יש דברים בגו.
במסגרת זו נעורר למחשבה בענין.
במקרים רבים מובאת הגדרה זו ביחס למצוות אחרות, ולא כהגדרה בהלכות שבת עצמן.
למשל, ביצה י"ג ע"ב:
ומי איכא מידי דלענין שבת לא הוי גמר מלאכה ולמעשר הוי גמר מלאכה, מתקיף לה רב ששת בריה דרב אידי: ולא, והא גרנן למעשר, דתנן איזהו גרנן למעשר, הקשואין והדלועין משיפקסו, ושלא פקסו משיעמיד ערמה, ותנן נמי גבי בצלים משיעמיד ערמה, ואילו גבי שבת העמדת ערמה פטור, אלא מאי אית לך למימר, מלאכת מחשבת אסרה תורה, הכא נמי מלאכת מחשבת אסרה תורה.
המושג הובא כהשוואה בין מלאכה לענין שבת ובין מלאכה לענין מעשרות.
וכן בבא קמא כ"ו ע"ב:
אמר רבה: היתה אבן מונחת לו בחיקו ולא הכיר בה ועמד ונפלה, לענין נזקין חייב, לענין ארבעה דברים פטור, לענין שבת מלאכת מחשבת אסרה תורה, לענין גלות פטור, לענין עבד פלוגתא דרשב"ג ורבנן…
אף כאן הגמרא משוה בין חיובו בשבת לחיובו בנזיקין ובגלות, ועיי"ש דוגמא נוספת.
וכן בבא קמא ס' ע"א:
תנו רבנן ליבה ולבתה הרוח, אם יש בלבויו כדי ללבותה חייב ואם לאו פטור. אמאי ליהוי כזורה ורוח מסייעתו… רב אשי אמר: כי אמרינן זורה ורוח מסייעתו הני מילי לענין שבת, דמלאכת מחשבת אסרה תורה, אבל הכא גרמא בעלמא הוא וגרמא בנזקין פטור.
אף כאן יש השוואה בין דיני שבת לדיני נזיקין.
דוגמא נוספת קשורה להשוואת דין "מתעסק" בשבת ובדינים נוספים (סנהדרין ס"ב ע"ב, ועוד):
וכדרב נחמן אמר שמואל דאמר המתעסק בחלבים ובעריות חייב שכן נהנה, המתעסק בשבת פטור – מלאכת מחשבת אסרה תורה.
עי' גם בזבחים מ"ז ע"א.
לאור כל המקורות נראה, שהגמרא מתייחסת להגדרת מלאכה בשבת כ"מלאכת מחשבת", בעיקר אל מול מצוות ותחומים אחרים בתורה. אין המושג מגדיר את השבת ואת המלאכה של שבת בעצמה, אלא רק ביחס למלאכות אחרות. על כן לא הובא במסכת שבת, הדנה במלאכות שבת ובהגדרתן כשלעצמן.
תן לחכם ויחכם עוד.