פתיחתא י"ד
רַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא פָּתַח (משלי כט, ט): אִישׁ חָכָם נִשְׁפָּט אֶת אִישׁ אֱוִיל וְרָגַז וְשָׂחַק וְאֵין נָחַת. אָמַר רַבִּי סִימוֹן כָּל מִי שֶׁהוּא דָן אֶת טִפֵּשׁ, הוּא עַצְמוֹ נִדּוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: חָכָם נִשְׁפָּט, שָׁפַט אֵין כְּתִיב, אֶלָּא נִשְׁפָּט. דָּבָר אַחֵר, אִישׁ חָכָם נִשְׁפָּט, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ט, ד): חֲכַם לֵבָב וְאַמִּיץ כֹּחַ. אֶת אִישׁ אֱוִיל, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ד, כב): כִּי אֱוִיל עַמִּי. וְרָגַז וְשָׂחַק, רָגַזְתִּי וְאֵין נָחַת, שָׂחַקְתִּי וְאֵין נָחַת. רָגַזְתִּי עֲלֵיכֶם בִּימֵי פָּקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב כח, ו): וַיַּהֲרֹג פֶּקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ וגו', שָׂחַקְתִּי עֲלֵיכֶם בִּימֵי אֲמַצְיָהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב כה, יא): וַאֲמַצְיָהוּ הִתְחַזַּק וַיִּנְהַג אֶת עַמּוֹ וַיֵּלֶךְ גֵּיא הַמֶּלַח, מַהוּ גֵּיא הַמֶּלַח, תַּחַת כֵּפֵי הַמֶּלַח, תַּחַת כְּפוּיֵי מִלְחָמָה. וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים חַיִּים שָׁבוּ בְּנֵי יְהוּדָה וַיְבִיאוּם לְרֹאשׁ הַסָּלַע וַיַּשְׁלִיכוּם וגו', בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא גָזַרְתִּי מִיתָה לִבְנֵי נֹחַ אֶלָּא בַּחֶרֶב, וְאֵלּוּ: וַיְבִיאוּם לְרֹאשׁ הַסָּלַע וַיַּשְׁלִיכוּם וְכֻלָּם נִבְקָעוּ. וְאֵין נָחַת, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָה אֵלּוּ עוֹשִׂין כָּאן, יִגְלוּ. כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ גָּלוּ, וְכֵיוָן שֶׁגָּלוּ הִתְחִיל יִרְמְיָה מְקוֹנֵן עֲלֵיהֶם אֵיכָה.