פרשה לא – סימן יב
בראשית רבה (וילנא) (פרשת נח) פרשה לא סימן יב
יב [ו, יז] ואני הנני הנני מסכים לדברי מלאכים, שהיו אומרין (תהלים ח) מה אנוש כי תזכרנו, את המבול מים, מים היו וכיון שהיו יורדין היו נעשים מבול, לשחת כל בשר כל אשר בארץ יגוע, יצמוק, והקימותי את בריתי אתך, ברית אתה צריך מפני הפירות שאתה כונס שלא ירקבו, ושלא יתעפשו, ושלא ישתנו, ברית אתה צריך, הגבורים היה א' מהם נותן רגלו על התהום וסותמו נותן ידו על החלון וסותמה, היה בא ליכנס לתיבה והיו רגליו מתערכלות, הה"ד (איוב כו) הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם, ארי היה בא ליכנס לתיבה והיו שיניו קהות, הה"ד (שם /איוב/ ד) שאגת אריה וקול שחל ושיני כפירים נתעו, א"ר חייא בר אבא נגר היית ואילולי בריתי שהיתה אתך לא היית יכול ליכנס לתיבה, הה"ד והקימותי בריתי אתך, אימתי לכשתכנס אל התיבה, אתה ובניך, ר' יהודה בר סימון ור' חנין בשם רב שמואל בר ר' יצחק אמר נח כשנכנס לתיבה נאסר לו פריה ורביה, הה"ד ובאת אל התיבה אתה ובניך לעצמן, ואשתך ונשי בניך לעצמן, כיון שיצא התיר לו, הה"ד צא מן התיבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך, אמר ר' אבון כתיב (שם /איוב/ ל) בחסר ובכפן גלמוד, אם ראית חסרון בא לעולם, וכפן בא לעולם גלמוד, הוי רואה את אשתך כאילו היא גלמודה, שכן בכרכי הים קורין לנדה גלמודה, אמר רבי הונא כתיב (בראשית מא) וליוסף יולד שני בנים בטרם תבא שנת הרעב.