פרשת הביכורים

והיה כי תבוא אל הארץ ה' אלוהיך נותן לך נחלה וירשתה וישבת בה. ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר ה' אלוהיך נותן לך ושמת בטנא והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלוהיך לשכן שמו שם. ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו הגדתי היום לה' אלוהיך כי באתי אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו¹.

בפרשת כי תבוא בולטת מאד המילה "היום":

היום הזה ה' אלוהיך מצוך לעשות את החוקים והמשפטים…
את ה' האמרת היום להיות לך לאלוהים…
וה' האמירך היום להיות לו לעם סגולה… ²
…שמר את כל המצוה אשר אנוכי מצוה אתכם היום³.
…הסכת ושמע ישראל היום הזה נהיית לעם לה' אלוהיך⁴.

ואלו רק חלק מן הפסוקים.
גם בפרשת ביכורים מופיעה מילה זו באופן תמוה: "… הגדתי היום לה' אלוקיך כי באתי אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו".
מה מוסיף מביא הביכורים בזה שהוא אומר לכהן שהוא מדבר אליו היום?
ועוד בפרשת ביכורים יש לציין שהטיות שונות של השורש "בא" מופיעות שש פעמים בפרשה זאת. עוד הקשו ראשונים מדוע צריך לומר "אל הכהן אשר יהיה בימים ההם" – וכי אפשר לבוא לכהן מדור אחר?

אחת הסכנות הגדולות האורבות לעם ישראל היושב בארצו היא סכנת השגרה. אחר כמה דורות של ישיבה יכול להיראות הקשר בין העם והארץ כקשר טבעי שבין כל אומה לארצה. חדשה לנו התורה בפרשת ביכורים "הגדתי היום כי באתי אל הארץ" ובכל יום נראית ביאה זו כחדשה.
יתירה מזאת, בכל דור אנו באים מחדש אל הארץ. כל דור בא אל הארץ מחדש בדרך המיוחדת לו. דור אחד נלחם על הארץ, ודור אחר התיישב בה, ודור שלישי שומר על הקיים, ודור רביעי נאבק על ירושלים, ודור חמישי מתמודד עם אינתיפאדה וכו'.
ההיסטוריה דואגת לנו שנוכל לומר בפה מלא "הגדתי היום כי באתי אל הארץ" ואין הגדת היום דומה להגדה של שנה שעברה אף כי מילותיה שוות.
אף הכהן המבטא את הקשר שלנו לעבודת ה' משתנה בכל דור. אף הוא מתחדש ובכל פעם אתגר חדש ובשורה חדשה בפיו. על כן אומר הכתוב "אל הכהן אשר יהיה בימים ההם" שכן חייב הכהן להיות שייך אל הדור בו הוא חי.

רעיון זה מבוטא אף במצות ביכורים עצמה ובפירותיה המתחדשים. מיוחד הוא העץ העושה פרי, שאין גזעו מתחלף ופירותיו מתחדשים בכל שנה.
אף האדם הרי הוא כעץ השדה וכן העם נמשל לעץ ("כימי העץ ימי עמי"⁵) היסודות והגזע נשארים קבועים והפירות מתחדשים בכל שנה. יש המשך קבוע מאבותינו דרכנו אל הדורות הבאים, ויש "פירות" ומעשים המיוחדים לכל דור.
אמנם "הגדתי היום כי באתי אל הארץ" – ובכל יום ובכל שנה נראים הדברים כחדשים אלא שמיד אנו מוסיפים – "אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו" אנו ממשיכים את אבותינו ורק בזכות זה יש לנו את יחודנו.
פרשת ביכורים בונה אב לכל פרשת "והיה כי תבוא אל הארץ", ללמדנו את כח ההתחדשות אשר בו אנו צריכים להשתמש בחיינו הפרטיים ובחיי האומה.

---

¹ דברים כ"ו, א' – ג'.
² דברים כ"ו, ט"ו – י"ח.
³ דברים כ"ז, א'.
⁴ דברים כ"ז, ט'.
⁵ ישעיהו ס"ה, כ"ב.

כתיבת תגובה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

התגובה שלך *

שם *

אימייל *