יפה שיחתן של עבדי אבות

בפרשת השבוע מתוארת בהרחבה פרשת חיפושו של עבד אברהם אחר אשה ליצחק. חז"ל עמדו על הפירוט הרב של פרשה זו¹:

א"ר אחא יפה שיחתן של עבדי בתי אבות מתורתן של בנים, פרשתו של אליעזר שנים ושלושה דפים הוא אומרה ושונה, ושרץ מגופי תורה ואין דמו מטמא כבשרו אלא מריבוי המקרא, רשב"י אומר 'טמא' 'הטמא' ר"א בן יוסי אומר 'זה' 'וזה'.
'ומים לרחוץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו', א"ר אחא יפה רחיצת רגלי עבדי בתי אבות מתורתן של בנים שאפילו רחיצת רגלים צריך לכתוב, והשרץ מגופי תורה ואין דמו מטמא כבשרו אלא מריבוי המקרא, רשב"י אומר 'טמא' 'הטמא' ר"א בר"י אמר 'זה' 'וזה'.

נראה להסביר את הביטוי "מתורתן של בנים" לא רק כ"יותר מתורתן של בנים", אלא גם "מתוך תורתן של בנים" – מתוך היחס של התורה לכל מילה המתבטא בדיני שרץ אנו מבינים שגם כשנפגשים עם שיחתן של עבדי אבות צריך להתייחס ברצינות לכל מילה.

הרב קוק התייחס לדברי חז"ל אלה בכמה מקומות²:

שריד קטן מדבר גדול הוא יקר ומעולה מדבר קטן שלם. ניצוץ אחד מאור חיי האבות… הוא נעלה ונשגב מכל הקדושה הגלויה שבתוכן של אמונה ויראה, תורה ומצוה, של ההמשך המועתק מספיחי ספיחים של בנים, "יפה שיחתן של עבדי אבות יותר מתורתן של בנים", ושיחה זו היא מחיה דור אחרון באהבה מסותרת…
גדולי קדושי עולם יכירו את הרז ויצדיקו קודש, הם, בתומתם העליונה, יחברו את תורת הבנים לשיחת האבות ועבדיהם…
וכל ענוי לב… אלה הם אשר יכירו את אור התורה העליונה הנובעת משיחתם של עבדי אבות, שהיא גאולתם של בנים (אורות).
כל אורה של תורה, והשפעתה המזהירה בעולם, היתה בבחינה של תעלומה בקדושת האבות, הם עמודי העולם, מצד עצמם היתה קדושת תורתם, והליכתם לפני האלוקים, גבוהה למעלה מכל מידותיה של תורה ע"פ ערכנו. "יפה שיחתן של עבדי אבות יותר מתורתן של בנים" (עולת ראיה).

האבות והבנים דומים לשורש וענפים.
ענין המופיע בשורש בצורה קטנה – מופיע בענפים בצורה מפורטת וגדולה יותר.
בחייהם של האבות כל פרט חשוב לדורות, שכן יש לו השפעה על הענפים. אפילו שיחה פשוטה ורחיצת רגלים כשהן נעשות בביתו של אברהם אבינו הרי שיש להן חשיבות גדולה.
דומה הדבר לדברי חז"ל³:

הוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים.

זנב האריה הוא אריה, ואצל השועל – אפילו הראש אינו אלא שועל… כאשר רואים זנב של אריה – בורחים כי בעצם רואים אריה…
כך גם רחיצת רגלים בביתו של אברהם היא "שריד מדבר גדול", היא חלק מחייו של אבי האומה, ותורתם של בנים היא "דבר קטן שלם" שאינו משתווה בערכו לדבר הגדול.
הרב מוסיף ומשליך את הדבר לדור הגאולה.

"שיחה זו היא מחיה דור אחרון באהבה מסותרת".

כאשר ישנם דורות שבהם אין תורה בצורתה הגלויה, יונקים דורות אלה חיות משיחתן של אבות, המגלה את ערך עצם החיים של עם ישראל, שגם הם תורה.
אבות האומה, במעלתם העליונה, חיו את כל חייהם מתוך האור של הליכתם לפני האלוקים. התורה לא הצטמצמה אצלם בתחומים מוגדרים ובזמנים מוגדרים בחיים, אלא השפיעה על כל חייהם ועל כל הסובב אותם, עד רחיצת רגליהם של עבדיהם.
כשהתורה היא גדולה הרי היא מקרינה על כל הסובב את האדם וגם עולם החולין שלו מושפע מתורתו "אפילו שיחת חולין של תלמיד חכם צריכה תלמוד"⁴ ודומה שיחת חולין זו לשיחת עבדי אבות הנובעת מהחיים העליונים של האבות.

---

¹ בראשית רבה פרשה ס', ח'.
² אורות, אורות התחיה י"ד, עמ' ס"ו וכן בעולת ראיה א', עמ' ק'.
³ אבות פרק ד', משנה ט"ז.
⁴ עבודה זרה י"ט, ע"ב.

כתיבת תגובה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

התגובה שלך *

שם *

אימייל *