פרשה כ – סימן ה' – עונשו של נחש – הליכה על גחון
המדרש:
על גחונך תלך, בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא על גחונך תלך, ירדו מלאכי השרת וקצצו ידיו ורגליו והיה קולו הולך מסוף העולם ועד סופו בא נחש ללמד על מפלתה של מצרים ונמצא למד ממנה שנאמר (ירמיה מו) קולה כנחש ילך, רבי יודן ורבי הונא חד מנהון אמר אתה גרמת לבריות שיהו מהלכי גחונים על מתיהם, אף אתה על גחונך תלך, א"ר אליעזר אף קללתו של הקדוש ברוך הוא יש בה ברכה אמר אלולי שאמר לו הקדוש ברוך הוא על גחונך תלך היאך היה בורח לכותל ונכנס לחור וניצל, ועפר תאכל כל ימי חייך אמר רבי חילפאי לא עפר מכל צד אלא בוקע ויורד עד שהוא מגיע לסלע ושומט גידין של אדמה ואוכל, א"ר לוי לעתיד לבא הכל מתרפאין חוץ מנחש, וגבעונים, נחש, שנאמר (ישעיה סה) ונחש עפר לחמו לא ירעו ולא ישחיתו וגו', גבעונים, (יחזקאל מח) והעובד העיר יעבדוהו מכל שבטי ישראל, ר' אסי ורבי הושעיא בשם ר' אחא אמר לו הקדוש ברוך הוא אני עשיתיך מלך על הבהמה ועל החיה ואתה לא בקשת אני עשיתיך שתהא מהלך קוממיות כאדם ואתה לא בקשת, על גחונך תלך, אני עשיתיך שתהא אוכל מאכלות כאדם ואתה לא בקשת, ועפר תאכל כל ימי חייך, אתה בקשת להרוג את האדם ולישא את חוה, ואיבה אשית בינך ובין האשה, הוי מה שבקש לא ניתן לו, ומה שבידו ניטל ממנו, וכן מצינו בקין, ובקרח ובלעם, ובדואג ואחיתופל, וגחזי, ואבשלום, ובאדוניהו, ובעוזיהו, ובהמן, מה שבקשו לא ניתן להם, ומה שבידם ניטל מהם.