פרשה כד – סימן ד

הרב יהושע ויצמן
כ׳ בכסלו ה׳תש״פ
 
18/12/2019

המדרש:
דבר אחר זה ספר תולדות אדם, כתיב (ישעיה נז) כי לא לעולם אריב עם אדם הראשון, ולא לנצח אקצוף, עם תולדותיו, כי רוח מלפני יעטוף, אמר רבי הונא הרוח הזה בשעה שהוא יוצא לעולם הוא מבקש להחריב את העולם, והקדוש ב”ה מרשלו בהרים ומשברו בגבעות, ואומר לו הזהר שלא תזיק בריותי, מאי טעמיה כי רוח מלפני יעטוף, מה הוא יעטוף משלהי ליה, היך מה דאת אמר (יונה ב) בהתעטף עלי נפשי את ה’ זכרתי, אמר רבי הונא ג’ רוחות על ידי שיצאו שלא במשקל היה עולם חרב בהם ואלו הן, א’ בימי יונה, וא’ בימי איוב, וא’ בימי אליהו, אמר רבי יודן ברבי ישמעאל, של יונה, על אותה הספינה היה שנאמר (שם /יונה/ א) וה’ הטיל רוח גדולה אל הים, של איוב על אותה הבית היה שנאמר (איוב א) והנה רוח גדולה באה מעבר המדבר ואין לך קוזמיקון אלא של אליהו שנאמר (מלכים א יט) והנה ה’ עובר ורוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים, רבי תנחום בר חייא ואמרי ליה בשם רבנן לעולם אין מלך המשיח בא עד שיבראו כל הנשמות שעלו במחשבה להבראות, ואלו הן הנשמות האמורות בספרו של אדם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.