פרשת נגעים וסוטה – לימוד מקל וחומר

הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י וכן ע"פ ביאור הנהגת קל וחומר טוב ורע.

 

המשנה בפרשת נגעים (פרק י"ב, מ"ה) אומרת:

אמר ר' מאיר וכי מה מטמא לו אם תאמר כלי עציו ובגדי ומתכותיו, מטבילן והן טהורין, על מה חסה התורה, על כלי חרסו ועל פכו ועל טפיו, אם כך חסה התורה על ממונו הבזוי קל וחומר על ממונו החביב אם כך על ממונו קל וחומר על נפש בניו ובנותיו אם כך על של רשע קל וחומר על של צדיק.

זה החסד שבתוך הדין הקשה של הנגעים.

בתוך החומר של נגעים יש גם קל. מידת החסד האלוקית לא מפסיקה ולא נעלמת שאדם נידון במידת הדין. ומן החסד שבתוך הדין אנו יכולים ללמוד על חסדו של הקדוש ברוך הוא עלינו.

זה תיקונו של הדין. כשחווים בתוך הדין את רחמיו של הקב"ה על הנגוע, הרי מחברים בזה את הדין אל הרחמים והנגוע נושא קל וחומר וממתיק את דרכי חייו בחסדים.

מתוך עומק הדין של ה"נגע" אנו עולים למרומי החסד של ה"ענג" שהוא תיקונו¹.

נאמר בספרי (כמובא בגמ' סוטה י"ד) פרשת נשא פיסקא י"א:

ונתן על כפיה אבא חנן אומר משום ר' אליעזר כדי לייגעה כדי שתחזור בה. והלא דברים קל וחומר אם כך חס המקום על עוברי רצונו על אחת כמה וכמה יחוס על עושי רצונו.

בתוך חומר הדין של סוטה אנו מוצאים שהקב"ה חס עליה ונוהג בה בחסדו שמייגעין אותה כדי שתחזור בה ולא תגיע לאותם ייסורים של סוטה השותה מן המים המאררים. אם כך חס הקב"ה בתוך חומר הדין קל וחומר שיחוס על עושי רצונו ויצילם מן הייסורים.

---

¹ על פי ספר יצירה (פ"ב מ"ז) "אין ברע למטה מנגע ואין בטוב למעלה מענג"

 

כתיבת תגובה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

התגובה שלך *

שם *

אימייל *