מכילתא בא (י"ב) – לימוד מקל וחומר
הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר בלימוד זה ע"פ ביאור הרב קוק.
מכילתא בא י"ב:
ופסח ה' על הפתח. והלא דברים קל וחומר, ומה אם דם פסח מצרים הקל, שאינו אלא לשעה ואינו נוהג ביום ובלילה ואינו נוהג לדורות, נאמר בו ולא יתן המשחית, מזוזה שהיא חמורה שיש בה עשרה שמות (מיוחדין) ונוהגין ביום ובלילה ונוהגת לדורות, על אחת כמה וכמה שלא יתן המשחית. אלא מי גרם- עונותינו שנאמר כי אם עוונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלהיכם וחטאתיכם הסתירו פנים מכם משמוע (ישעיה נט).
המכילתא באה אל הנושא מצד המצוה שבו.
ברקע עומדת הידיעה שהמצוות מגינות ומצילות את האדם. המצוות הן דרך חיים הבנויה נכון בתוך
המציאות ולכן הן מהוות הגנה מפני מזיקים חיצוניים.
המדרש עוסק במצוות הדם על המשקוף, על המזוזות ובמצוות מזוזה. הקשר בין המצוות מובהק הוא: "צורת הפתח", המתבטא בדם שעל הפתח ובמזוזה. על כן נערכים הם במדרש זה לעומת זה.
כך כתב הרב בביאורו מדת קל וחומר:
הקל והחומר בערכי התורה הוא כמו הגודל והקוטן במציאות הכללית המוחשית והערכית. אם לא הגודל לא נודע לנו הקוטן ואם לא הקוטן לא נדע את הגודל, כי הם ערכים שהם נמדדים זה לעומת זה.
כמו כן הוא הקל וחומר. לולא מדת הקל לא ידענו הערכה למדת החומר ולולא מדת החומר לא ידענו הערכת הקל. רק זה לעומת זה הם נשקלים, קל לעומת חומר וחומר לעומת קל. עכ"ל.
לאור זה מובנת המכילתא.
הדמיון של דם פסח למזוזה מביא את חז"ל להעריכם זה לעומת זה, ועל ידי כך ללמוד על המזוזה.
יש לזכור מאמרם ז"ל "תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם" שכן התדיר מהווה חלק בלתי נפרד מן המציאות, לעומת שאינו תדיר שיחסית מנותק הוא מן המציאות.
אם כן, מה דם פסח שהוא מצוה קלה שהרי רק לשעה נאמרה ואינה נוהגת ביום ובלילה ולא נאמרה לדורות ומכאן שאינה מחוברת כ"כ אל המציאות ואעפ"כ הגנה על ישראל מפני המשחית, מזוזה שהיא חמורה ששם ה' עליה וקדושתה היא קביעותה ונוהגת ביום ובלילה ומצוותה לדורות ומכאן שמחוברת היא למציאות, קל וחומר שתגן עלינו מפני המשחית.