שבת קל"ב – לימוד מקל וחומר
שבת קל"ב:
קל וחומר הוא ומה צרעת שדוחה את העבודה ועבודה דוחה את השבת מילה דוחה אותה שבת שנדחית מפני העבודה אינו דין שתהא מילה דוחה אותה.
נראה שכאן החמור והקל נערכים מצד הכרח קיומם. מילה מוכרחת היא ביותר ואין אפשרות בלעדיה על כן אפי' את הצרעת היא דוחה, הצרעת קלה ביחס למילה שכן אינה מוכרחת שהרי נדחית מפני המילה. אמנם ביחס לעבודה חמורה היא שמוכרחת היא יותר מעבודה ועל כן דוחה צרעת את העבודה, והעבודה אף היא מוכרחת ביחס לשבת שהרי דוחה היא את השבת, מילה שחמורה יותר ומוכרחת יותר מכולם ק"ו שתדחה את השבת.
הרי שדבר שמוכרח להתקיים ואי אפשר בלעדיו הוא בחינת דין וחמור ואילו דבר שיכול להידחות ויש צדדים שאינו מתקיים, הוא הקל.
הדין הוא מוכרח כלשון המהר"ל בנצח ישראל (פרק כ"ז):
כל דין מחוייב ומוכרח.
ולכן הוא נחשב חמור.
והחסד הוא אינו מוכרח אלא מאפשר יותר ולכן הוא קל.
ובשבת כ"ד הובא קל וחומר זה בקיצור וביארו רש"י שם.