בראשית (ה', א') – לימוד מקל וחומר
הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י.
בראשית רבה ה' (א'):
רבי אבא בר כהנא בשם רבי לוי אמר: אמר הקב"ה יקוו לי המים, מה שאני עתיד לעשות בהם.
משל למלך שבנה פלטרין והושיב בתוכה אלמים והיו משכימין ושואלים בשלומו של מלך ברמיזה ובאצבע ובמנולין.
אמר המלך: אִילו היו פקחין על אחת כמה וכמה, אתמהא?!
הושיב בה המלך דיורין פקחין עמדו והחזיקו בפלטין.
אמרו: אין פלטין זו של מלך, שלנו היא!
אמר המלך תחזור פלטין לכמו שהיתה.
כך מתחלת ברייתו של עולם, לא היה קלוסו של הקדוש ברוך הוא עולה אלא מן המים, הדא הוא דכתיב (תהלים צג): מקולות מים רבים אדירים משברי ים.
ומה היו אומרין: אדיר במרום ה'.
אמר הקב"ה: מה אם אלו שאין להן לא פה ולא אמירה ולא דיבור והרי הן מקלסין אותי, כשאברא אדם על אחת כמה וכמה.עמד דור המבול ומרד בו,
עמד דור אנוש ומרד בו,
דור הפלגה ומרד בו.
אמר הקדוש ברוך הוא: יפנו אלו ויעמדו ויבואו אותן שישבו בהן מקודם, הדא הוא דכתיב: (בראשית ח): ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה:
יש להבין את הקל וחומר הן של האלמים והפקחים והן של המים והאדם.
נראה שהאלמים משרתים משום שכל טובה שיש להם משל המלך היא. הרי הם אינם יכולים להשיג בעצמם מאומה. הקשר שלהם עם המלך הוא מוכרח ואין להם בלתו. ממנו כל יניקתם.
אבל הפקחים המבינים לכאורה מעצמם ויודעים להשתמש בשכלם להם יש בחירה אם לשבח את המלך או לחשוב שרק מה שהם רואים ומבינים קיים מבחינתם. את המלך אינם רואים ולא ניכרת כלפי חוץ רשותו על הפלטרין, ועל כן אינם מחוברים אליו.
כך גם המים. בדרך הטבע משבחים הם להקב"ה ולא מתוך בחירה. לאדם לעומת זאת ניתנה בחירה ועל כן יכול הוא גם לקבוע בשכלו שעזב אלקים את הארץ ורק חוקי הטבע מושלים על הארץ.
מבחינת האמת יש כאן קל וחומר. שאם מי שלא קיבל בחירה מאת הקב"ה משבח קל וחומר למי שקיבל מענק בצורת בחירה חפשית, שראוי לו שיישבח את המלך גם על הבחירה והשכל שנתן לו.
אם מי שמוכרח שזה נבחן כדין, מ"מ עולה שבחו אל הקב"ה ואל המלך, מי שאינו מוכרח אלא הדברים באים מתוך הבנה והעמקה קל וחומר שיישבח את המלך אחר שמבין ערכו ומעלתו.
אמנם בפועל פעמים שכח הבחירה והשכל מסתירים את האמת מעיני הפקחים ואינם יודעים לדרוש קל וחומר מעצמם. לפיכך ברא הקב"ה את הענש המחזיר למוטב את הטועים ומשיב את הקל וחומר אל כנו.