מכילתא משפטים (ט') – לימוד מקל וחומר

הרב יהושע ויצמן
ה׳ באב ה׳תש״מ
 
18/07/1980

י"ג מידות

מכילתא משפטים (פרשה ט') על הפסוקים (שמות, כ"א, כ"ו-כ"ז) "וכי יכה איש את עין עבדו או את עין אמתו ושחתה לחפשי ישלחנו תחת עינו. ואם שן עבדו או שן אמתו יפיל לחפשי ישלחנו תחת שנו"

אבל אם היה רבו רודהו והפיל את שנו וסימא את עינו או אחד מאבריו שהם ראשין וגלויים, הרי זה קונה עצמו ביסורין.
והרי דברים קל וחומר, מה אם מידי בשר ודם קונה עצמו ביסורין, קל וחומר מידי שמים. וכן הוא אומר יסור יסרני יה (תהלים קיח).

נראה כאן שהקל וחומר הוא דין ורחמים כפשוטם.
אדון הרודה את עבדו הרי זה נוהג עימו במידת הדין. ואם עבד ביחס לאדון, כשהאדון מיסרהו הרי זה קונה עצמו ויוצא לחופשי ומשתחרר מן הדין, קל וחומר לייסורין בידי שמים המנהיגים את האדם במידת הרחמים, שקונה עצמו ויוצא לחופשי ומשתחרר מן דין עוונותיו.
הפסוק "יסור ייסרני י-ה" בא ללמדנו שאכן הקב"ה הוא המייסר את האדם. שם "י-ה" מורה על חכמה ובינה. ידוע שהעליונים אין בהם דינים כלל. משם באים הייסורין ועל כן ברור שהם באים לטובת האדם לשחרורו מדין העוונות.
ועי' ברכות ה' קל וחומר משן ועין ובמש"כ בנגעים וצרף לכאן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן