פסחים צ' (ע"א) – לימוד מקל וחומר
פסחים צ' (ע"א):
דתנן נתן לה מוקדשין באתננה הרי אלו מותרין עופות דחולין הרי אלו אסורין שהיה בדין ומה אם מוקדשים שהמום פוסל בהן אין אתנן ומחיר חל עליהן עופות שאין המום פוסל בהן אינו דין שאין אתנן ומחיר חל עליהן תלמוד לומר לכל נדר לרבות את העופות קל וחומר למוקדשין מעתה מה עופות שאין המום פוסל בהן אתנן ומחיר חל עליהן מוקדשין שהמום פוסל בהן אינו דין שאתנן ומחיר חל עליהן תלמוד לומר לכל נדר פרט לנדור.
הפסוק העוסק באתנן (דברים כ"ג, י"ט):
לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית ה' אלהיך לכל נדר כי תועבת ה' אלהיך גם שניהם.
הביטוי "תועבה" ביאורו שהוא מרוחק מהקב"ה1 וכבר התבאר במבוא לקל וחומר2 שרחוק הוא בחי' דין והוא חמור, וקרוב הוא בחי' רחמים והוא קל.
על כן יכולים היינו ללמוד קל וחחמר ומה מוקדשים שאין אתנן ומחיר כלב חל עליהן והיינו שהם קלים שכן הם קרובים לקוב"ה עד כדי שאין אתנן חל עליהן, ומכל מקום מום פוסל בהם ומרחיקם, עופות שאין מום פוסל בהם ואינו מרחיקם מגבוה, אלא קרובים הם עד כדי שאין המום פוסל בהם, קל וחומר שאין אתנן פוסל בהם ונשארים קרובים לגבוה.
על זה בא הפסוק לכל נדר לרבות את העופות.
אחרי שהרבינו את העופות שאתנן פוסל בהם מנסה הגמרא ללמוד קל וחומר למוקדשין.
אם עופות שאין המום פוסל בהם, אתנן פוסל בהם, מוקדשין שהמום פוסל בהם אינו דין שאתנן יפסול ואף זה יובן כדלעיל מצד הריחוק והקירוב לגבוה.
ועל זה בא הפסוק לכל נדר פרט לנדור שאין אתנן חל עליו.
נראה שלמסקנה על פי הפסוק למדנו שאין ריחוקם של מום ואתנן שוה, וכל אחד בא מכוון אחר. ריחוקו של מום מגבוה הוא שלגבוה אין ראוי אלא דבר שלם שצורתו שלימה. בעוף אין זה חסרון.
ההבדל בין עוף לבין בהמה נתברר בשער המצוות פרשת שמיני שהעוף הוא מהגבורות הממותקות יותר שהם בחי' חג"ת והבהמה מהגבורות הפחות ממותקות שהם בחי' נ"ה.
העוף הוא קל שהוא עליון יותר ולהיותו מבחי' חג"ת, יש לו כנפיים לעופף בהם.
ובספר יערות דבש הביא שהבהמות הם בחי' נשמות רשעים והעוף – נשמות צדיקים.
על כן נראה שבעוף הנפש3 היא המובלטת ועל כן אין מום פוסל בהם. משא"כ בהמה בה הגוף הוא המובלט ולכן המום פוסל בה.
אבל פסול אתנן הוא בצורת ההקדש לגבוה ועל כן פסול גם בעוף וזה עומק הלימוד "לכל נדר" לרבות עופות שצורת הנדר היא הפוסלת. זה פסול ערכי, שבא משום שנקבע רושם של זנות על הקרבן בצורת הקדשתו. על כן אין הבדל בזה בין בהמה לעוף אבל יש הבדל בין מוקדשין לחולין, שהמוקדשין כבר נקבע צורת הקדש שלהם, ועל הקדש לא חל רשם הזנות ובחי' כלב.
1 עי' תרגומו "ארי מרחק קודם ה' אלהיך"
2 ראה כאן.
3 על כן הוא קרבן עני, הנותן את נפשו בחי' "תפילה לעני".