ספרי נשא (פסקא מ"ב) – לימוד מקל וחומר
ספרי נשא (פסקא מ"ב):
ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום…
גדול השלום שהרי עליונים צריכים לו שנאמר איוב כה המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו. והרי דברים קל וחומר ומה במקום שאין איבה ותחרות ושנאה ובעל דבבא צריכים שלום קל וחומר למקום שיש בו כל המדות הללו.
עי' בדברי הנצי"ב בביאורו לספרי שהקשה על הקל וחומר, שהרי כך ברא הקב"ה את המלאכים שלא יזיקו זה את זה עי"ש בדבריו.
נראה שזה גופא הקל וחומר. לכאורה יש הרי הנהגת קל וחומר והיא הנהגה שחלק מן העולם מונהג בדין וחלק ברחמים וכל אחד נשאר במקומו1. יש אפוא לשאול מדוע לא מונהגים המלאכים במידה זו של קל וחומר, אלא הקב"ה עושה שלום במרומיו ומכריע וממזג מידות אלו במידת התפארת העושה שלום במרומיו, וממזגת האש והמים כידוע2.
מכאן למדו גודל השלום שאפילו במקום שאין מלחמה והיו יכולים להישאר כל אחד במקומו, מכל מקום הקב"ה עושה שלום ביניהם במידת התפארת הממזגת, קל וחומר לבני אדם, שצריך את מידת השלום למזג ולהכריע בין הכוחות המתנגדים זה לזה.
1 כך לשון האר"י בהנהגת קל וחומר: "דרשא זו מצד המלכות, שמקבלת מהת"ת פעם כך ופעם כך, כי פעם תקבל מחו"ג שבת"ת, וזהו מקל. כי קל רמז לרחמים, המקילים את הדין, ומרחמים על העולם. וחומר, רומז אל הדין, המחמיר לדון את העולם, הרי מדה א'. ומדה זו, כשהעולם נידון קצת ממנו בדין גמור, וקצת ממנו ברחמים גמורים, ומרחם על העולם".
2 קהילת יעקב ערך רויה: "זה שאמר (תהלים ס"ו י"ב) באנו באש ובמים ותוציאנו לרויה, שהוא הממוצע בין אש ומים, והוא סוד התפארת".