מועד קטן ז' (ע"ב) – לימוד מקל וחומר
מועד קטן ז' (ע"ב):
למימרא דבכהן תליא מילתא אין והתניא וביום הראות בו יש יום שאתה רואה בו ויש יום שאי אתה רואה בו מכאן אמרו חתן שנולד בו נגע נותנין לו שבעה ימי המשתה לו ולביתו ולכסותו וכן ברגל נותנין לו שבעת ימי הרגל דברי רבי יהודה רבי אומר אינו צריך הרי הוא אומר וצוה הכהן ופנו את הבית אם ממתינים לו לדבר הרשות כל שכן לדבר מצוה מאי בינייהו אמר אביי משמעות דורשין איכא בינייהו.
נראה שמשמעות דורשין היינו שלרבי, בדווקא ילפינן בקל וחומר, שכן נגעים קשורים למידה זו, וכבר דרש רבי מאיר במשנת נגעים פסוק זה עצמו בק"ו שאם חסה התורה על כלים פשוטים קל וחומר לכלים חשובים וקל וחומר לאנשים וק"ו לצדיקים עיין במה שכתבנו בזה1.
אף כאן לומד רבי דווקא בפרשת נגעים, שאף "שאין ברע למטה מנגע"2, אנו מחפשים גם בעומק הרע את חסד ה', ללמדנו שהחסד הוא מטרת הבריאה ואין הענש מטרה לעצמה והכל מכוון לתיקון ולטובה ואף הנגע יתהפך בסופו של דבר לענג.
עצם הקל וחומר של רבי הוא שאם לדבר הרשות מתייחסת התורה במידת החסד לעזור לאדם לשמור רכושו שלא יפגע, קל וחומר לדבר מצוה שהתורה תישאף לקיום המצוה והנגעים לא יפגעו באדם.
1 וראה מה שכתבנו בפרשת הנגעים על המשנה בנגעים.
2 לשון ספר יצירה: "אין ברעה למטה מנגע ואין בטובה למעלה מענג".