חגיגה ט"ו (ע"ב) – לימוד מקל וחומר
חגיגה ט"ו (ע"ב):
איה שוקל שהיו שוקלים קלין וחמורין שבתורה.
ופירש"י:
שוקלין – לדרוש קל מחמור וחמור מקל, לפי המשקולת של קל וחומר.
יש כאן הבנה במידת קל וחומר שדומה היא למשקולת. הקל בצד אחד והחמור בצד אחר.
כל צד יש בו את הדברים המובהקים שלו ויש לו השפעה על הצד השני של המשקולת. נשקלים הם זה לעומת זה ועל כן אפשר ללמוד מצד אחד על השני, מן הקל על החמור, שאם בצד של הקל יש בחינות של חומר בוודאי יהיו בחינות אלו בצד של החומר. וכן להיפך, אם בחמור יש בחינות של קל בוודאי יהיו בחינות של אלו בצד הקל.