יבמות ל"ב (ע"א) – לימוד מקל וחומר
יבמות ל"ב (ע"א):
פשיטא השתא ומה התם דלא מידחיא מהאי ביתא לגמרי אמרת לא, הכא דקא מידחיא מהאי ביתא לגמרי לא כ"ש.
הקל וחומר הוא שאם יש שלשה אחים, שנים מהם נשואים לשתי אחיות ואחד נשוי נכרית, ומת אחד האחים וכנס נכרי את אשתו הרי ברגע שמת האח, יש לה יבם שהוא הנשוי לנכרית, והאח הנשוי אחות היבמה לכאורה אינה נחשבת לדחייה ממנו שכן יש לה יבם, ואעפ"כ אנו אומרים שנחשב שנאסרה עליו שעה אחת שאם יבמה הנשוי נכרית מת, שוב אין יכול האח ליבמה. ק"ו למקרה של שני אחים שבשעה שמת אחד מהם, ואין עוד חוץ ממנו, שנחשב שנאסרה עליו.
בהנהגת קל וחומר יש לומר שבמקרה שמת האח הראשון נשוי אחת האחיות, הנשוי נכרי הוא היבם וכיון שיש יבום הרי שמקרה זה הוא בהנהגת ה"חסד" וה"רחמים", והאח נשוי האחות אינו נחשב לדחוי מן היבום ואנו מתייחסים רק לאפשרות ליבם, ואעפ"כ כן נחשבת האחות לדחויה מן האח החי, ויש כאן בחינה של "דין". קל וחומר שיש שני אחים נשואים לשתי אחיות שכשמת אחד מהם, הרי זו מידת ה"דין", שאסור לאח החי לכנוס את אחות אשתו ודחויה היא ממנו, ולכן אף שמתה אשתו, אסורה אחותה עליו שכן נדחתה ממנו ומידת ה"דין" היא הפועלת.