יבמות קכ”ב (ע”א):
והתניא רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי עקיבא אשה נאמנת להביא גיטה מק”ו ומה נשים שאמרו חכמים אין נאמנות לומר מת בעלה נאמנות להביא גיטיהן זו שנאמנת לומר מת בעלה אינו דין שנאמנת להביא גיטה.
יש נשים שאינן נאמנות לומר מת בעלה, ואלו חמש נשים השנויות במשנה (בדף קי”ז), ואעפ”כ נאמנות להביא גיטה ממדינת הים אף שצריכין אנו למאמר פיה לומר בפני נכתב ובפני נחתם (גיטין כ”ג:) מכאן שחמורה עדות על מיתת בעלה יותר מעדות בפני נכתב ובפני נחתם של מביאה גט.
וזו לשון המשנה בגיטין (כ”ג):
אף הנשים שאינן נאמנות לומר מת בעלה נאמנות להביא גיטה.
אם כן כיון שאישה על עצמה נאמנת לומר שמת בעלה ק”ו שתהא נאמנת להביא גיטה.
האיסור הוא החמור וההיתר בא מצד הקל.
להתיר אישה בעדות מיתת בעלה חמור יותר מלהתירה על יד הבאת גיטה. מכאן שעדות מיתת בעלה עדיין יש שאוסרת אותה לשוק וזה בחי’ דין חמור המגביל ואוסר אותה. לעומת זאת הבאת גיטה קל יותר ומתירין אותה לשוק בעדות נשים שאינן נאמנות לומר מת בעלה. על כן כשאנו מוצאים אישה שנאמנת לומר מת בעלה ק”ו שתהא נאמנת להביא גיטה.
