דבר שלא במקומו
הכלל: גדר מרכזי בנושא מסויים שאיננו מופיע בסוגיות העיקריות של הנושא – יש בזה מקום לעיון.
כלל גדול לימדנו ר' צדוק, כי אף בסוגיות הגמרא "המקום גורם" (פרי צדיק, ערב יום הכפורים, ה'):
וכמו כן כל ענין האגדות שנזכרו בגמרא כל אחד יש לו שייכות לאותו ענין. כמו מתן תורה במסכת שבת בפרק ר' עקיבא, כי לדברי הכל בשבת נתנה תורה לישראל. ופרק ר' עקיבא ירמז על תורה שבעל פה, כי ר' עקיבא היה השורש של בחינת תורה שבעל פה, כי כולהו סתימתאה אליבא דר' עקיבא וכדאיתא בשם האריז"ל. וגם אגדות החורבן נזכר במסכת גיטין בפרק הניזקין, כי ענין החורבן הוא כמו גירושין למראה עין, ופרק הניזקין יורה על דרש 'כי תצא אש וגו' שלם ישלם המבעיר את הבערה', שהקב"ה כביכול הצית אש בציון והוא בכבודו ישלם הנזק, כמו שנאמר 'ואני אהיה לה חומת אש סביב'. ואגדות שלמה המלך ע"ה שהיה מלך והדיוט במסכת גיטין בפרק מי שאחזו, כי שלמה המלך ע"ה הוא שורש המרכבה למדת המלכות, כמו שנאמר 'וישב על כסא ה' וגו", והוא שורש כנסת ישראל. כי ענין טירוד שלמה ממלכותו היה נראה גם כן כענין גירושין. ופרק מי שאחזו קורדיקוס ירמז שהיה רק לפי שעה על ידי הרוח של השד אבל בעצם היה בשלימות מלכותו תמיד, וכמו כן ענין אגדות המן יש לה שייכות דייקא ליום הכפורים כנ"ל.
מכלל הן אתה שומע לאו. כשם שיש צורך לעמוד על המקום בו סדרו חכמים עניינים שונים, כך יש לעמוד על המקום שבו לא סדרו עניינים אחרים.
פעמים, שגדר מרכזי בנושא מסויים לא מוזכר כלל במסכת העוסקת בנושא או בסוגיות העיקריות העוסקות בנושא. זהו דבר שיש לעמוד עליו, ולהבין מדוע השמיטו חכמים עניין זה ממקומו הראוי לו לכאורה.
בדרך כלל נמצא, כי דבר זה מלמד כי הבנתו של גדר זה אינה כפשוטה, ואין הוא כה מרכזי וכולל כפי שנראה במבט ראשון.
אמנם אין די במקום בו הובא הדבר כדי לקבוע מסמרות בהבנת הדברים, אך נקודה המעוררת לעיון נוסף יש כאן, ובצירוף דברים נוספים ניתן להבין את הדברים בצורה מעמיקה.