מבוא למסכת סנהדרין

הרב יהושע ויצמן
ג׳ באלול ה׳תש״מ
 
15/08/1980

תורת ארץ ישראל

מבנה שלושת הפרקים הראשונים על פי הבנת מהותה של סנהדרין

 

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל סדר פרקי המסכתות.

מבנה תחילת המסכת
פרק ראשון: דיני ממונות בשלושה, גזלות וחבלות בשלושה.
פרק שני: כהן גדול דן ודנין אותו… מלך לא דן ולא דנין אותו.
פרק שלישי: דיני ממונות בשלושה זה בורר לו אחד…
בולט הקושי בהפרדה שבין שני הפרקים הראשונים, שכותרתם ועניינם דומה, על ידי פרק אחר ושונה לגמרי (ועי' בתוס' י"ח ע"א ד"ה "והא דתנן" ובר"ן שם, שהקשו כך).

מבנה המצוות ברמב"ם

מצוה קעב – לשמוע בקול נביא
מצוה קעג – למנות מלך
מצוה קעד – לשמוע בקול בית דין הגדול
מצוה קעה – ללכת אחרי הרוב
מצוה קעו – למנות בית דין

יש לשאול על הרמב"ם מספר שאלות.
א. סדר זה הפוך לחלוטין מסדר התורה בפרשת שופטים (דברים י"ז-י"ח), היא פרשת ההנהגה. שם הסדר הוא:
למנות סנהדרין.
לשמוע בקולם.
למנות מלך.
לשמוע לנביא.
ב. בסברא נראה, שקודם ממנים בית דין ואחר כך שומעים בקולם (עי' בספר "דבר שבמנין" שהקשה כן).
ג. מדוע הליכה אחר הרוב נמנית כמצוה, ומדוע מקומה בין שתי מצוות בעניין סנהדרין (בשאלה זו לא נעסוק כאן).

ביאור העניין
השל"ה הקדוש האיר את עינינו ביסוד נפלא על פי דברי הרמ"ע מפאנו ב"פלח הרימון", וזו לשון השל"ה (תולדות אדם, בית ישראל תניינא, ו'):

וזה לשון הרמ"ע בפלח הרימון, מחשבתן של ישראל קדמה לכל, כטעם רבות עשית ה' אלהי נפלאותיך ומחשבותיך אלינו, ותני רבי שמעון, ג' כתרים הן, המיוחדים לנשיא לכהן גדול ולמלך, ולעילוי יראתם הוצרכו בהנהגת האומה הנבחרת לסגן ומשנה ואב בית דין. ותחתיהן שלשה עדרי צאן צבאות ישראל, והן משמרות כהונה אוהבי שלום ורודפי שלום, ושרי החיילים הרודים בעם, והסנהדרין יושבי כסאות למשפט. וכולם עיניהם ולבם לכתר שם טוב קהלת יעקב אמהון דכלהו, עד כאן לשונו. סוד נשיא הוא כתר, כהן גדול חכמה, סוד תרומה גדולה אין לה שיעור אפילו חטה אחת פוטרת למעוט ההשגה שבה, מלך העולם הוא בינה, כי העולם הוא שש קצוות. וסגן ומשנה ואב בית דין נגד חסד גבורה תפארת, סוד האבות הנמשכים מהשרשים, ומשמרת כהונה ושרי החיילים וסנהדרין הם ענפי האבות שהם הבנים סוד נצח הוד יסוד, וכתר שם טוב קהלת יעקב הוא כנסת ישראל. הרי סוד אדם וסוד ישראל קרויין אדם, הכלל והפרט הכל בסוד יהו"ה.

כידוע, עמוד האמצעי במידות כולל בתוכו את העמוד הימני והשמאלי. הימני מבטא חסד והשפעה "מלמעלה למטה", והשמאלי מבטא גבורה ועשיה שבאה "מלמטה למעלה".
לימדנו השל"ה הקדוש, שסנהדרין הם עמוד האמצעי, שכן שני תפקידים להם:
א. המשכיות התורה בישראל, שהם "עיקר תורה שבעל פה" (לשון הרמב"ם הל' ממרים פ"א ה"א). בחינת המשכיות ההשפעה האלוקית לישראל ולעולם כולו מלמעלה למטה.
ב. הנהגת המציאות – "ויצוו על הטוב ויזהירו מן הרע" (לשון הרמב"ם במצות עשה קע"ו).
כלומר, תפקיד הסנהדרין הוא לא רק לשפוט במקרה הצורך, אלא להנהיג ולהדריך מלכתחילה – "מלמעלה למטה".
לעומת הסנהדרין, מצאנו את אנשי ההנהגה האחרים, שכל אחד מבטא הנהגה מסויימת אחת.
הכהן הגדול עיקר עניינו חסד והשפעה רוחנית מלמעלה, ובודאי שכך הוא גם עניין הנביא, שכל מהותו – הבאת דבר ה' לעולם.
המלך מאידך מבטא את ההנהגה המדינית, הנהגת המציאות מלמטה.
לכן הכהן הגדול ושלוחותיו, שהם הסגן ומשמרות כהונה, נמצאים מימין לסנהדרין, והמלך ושלוחותיו, שהם המשנה ושרי החיילים, נמצאים משמאל לסנהדרין.

מבנה המסכת
על פי זה יובן מבנה תחילת המסכת. הפרק ראשון עוסק בבית דין מורשה וממונה מלמעלה. הפרק השלישי עוסק בבית דין שנבחר ומתמנה מלמטה, על ידי בעלי הדין, ואילו הפרק השני עוסק בכהן גדול ומלך, המבטאים את שתי הבחינות הצדדיות באופן נפרד. הסנהדרין הם עמוד האמצעי, המבטא את חיבור שני התפקידים וכולל בתוכו את שני הצדדים שסידרם רבי בתוֶך.

סדר המצוות ברמב"ם
בדיוק לשון הרמב"ם נמצא שני זוגות דומים:
"לשמוע-למנות" – נביא ומלך, המבטאים את הקבלה מלמעלה על ידי נביא, ואת העשיה מלמטה על ידי המלך.
"לשמוע-למנות" – סנהדרין. "לשמוע" מצד תפקידם כמוסרי ומעבירי התורה, ו"למנות" מצד תפקידם כהנהגה חברתית, מוסרית ומשפטית.
שינה הרמב"ם מסדר התורה כדי ללמדנו את מהות ההנהגה בישראל, וללמד את עניין הסנהדרין שתפקידם מחבר עליונים ותחתונים (ועי' בשיעור כללי ריש סנהדרין).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן