נזיר י"ח (ע"א) – לימוד מקל וחומר
נזיר י"ח (ע"א):
והלא דברים ק"ו ומה טהור שנטמא טעון העברת שער והבאת ציפרין מי שהיה טמא מתחלה אינו דין שיהא טעון העברת שער והבאת ציפרין ת"ל וטמא ראש נזרו במי שהיה טהור ונטמא הכתוב מדבר שיהא טעון העברת שער והבאת ציפרין ולפטור את הנזיר בקבר.
נזיר מעצם מהות נזירות מופרש הוא מטומאה. נזיר הוא מלשון הפרשה והבדלה ואף טומאה וטהרה עניינן הבדלה. כלשון חז"ל (במדב"ר פרשה ג', ט"ז):
יראת ה' טהורה זה סדר טהרות שהוא מפריש בין טומאה לטהרה.
וכן יש לבאר
דעת זה סדר טהרות.
על פי מה שאמרו:
אם אין דעת הבדלה מנין.
מתוך כך יש להבין שנזיר שנטמא חייב בתגלחת ובציפורים משום שהפגיש את הטומאה עם עם נזירות שהיא מובדלת מטמאה.
מכאן בא הק"ו שאם נזיר טהור שנטמא חייב בתגלחת, נזיר שמקבל נזירות ושהוא טמא הרי נזירותו רחוקה מטהרה יותר מנזיר טהור שנטמא שהייתה שעת טהרה לנזירותו, ובוודאי יתחייב בחיובים הנובעים ממפגש הטומאה עם נזירות.
רק דרשת הפסוק מלמדת שאם קבל נזירות בטומאה אינו מגלח ומביא ציפורים ומכאן שחיובם אינו משום שמפגיש טומאה עם נזירות אלא משום שמטמא מציאות טהורה, ומקלקל דבר טהור.