בבא קמא נ"ז (ע"ב) – לימוד מקל וחומר
בבא קמא נ"ז (ע"ב):
איתיביה ונשבר או מת אין לי אלא שבורה ומתה גניבה ואבידה מנין אמרת ק"ו ומה שומר שכר שפטר בו שבורה ומתה חייב בגניבה ואבידה שואל שחייב בשבורה ומתה אינו דין שחייב בגניבה ואבידה וזהו ק"ו שאין עליו תשובה.
נראה ששואל הוא בהנהגת הדין. כולו רק מקבל1, "כל ההנאה שלו" על כן חייב הוא אפילו באונסין שכולו דין.
שומר שכר אף כי מקבל הוא הנאת שכר מכל מקום גם נותן הוא את שמירתו.
שומר הוא על רכוש חבירו, הנהגתו היא במידת הרחמים הממזגת דין וחסד. על כן פטור הוא באונסין. "התנועה הנפשית" של השומר שכר היא, שהוא שומר ונותן הוא את אחריותו. לעומתו השואל אינו נותן את אחריותו. רק שימוש בחפץ הוא רוצה.
על כן ברור שהשואל מונהג בדין, ועל כן חייב הוא לשלם באונסין ומכאן בא הקל וחומר שאין עליו תשובה.
1 המקבל הוא בחינת דין לעומת הנותן שהוא בח' חסד ורחמים.