עבודה זרה ל"ח (ע"ב) – לימוד מקל וחומר
עבודה זרה ל"ח (ע"ב):
איבעיא להו הניח עובד כוכבים והפך ישראל מהו אמר רב נחמן בר יצחק קל וחומר גמרו ביד עובד כוכבים מותר גמרו ביד ישראל לא כל שכן איתמר נמי אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן ואמרי לה אמר רב אחא בר בר חנה אמר רבי יוחנן בין שהניח עובד כוכבים והפך ישראל בין שהניח ישראל והפך עובד כוכבים מותר ואינו אסור עד שתהא תחלתו וגמרו ביד עובד כוכבים.
נראה שהקל וחומר בנוי על ההבנה שאם יש תהליך הרי ככל שהוא מתקדם, קובע שמו על הדבר כולו. כגון כאן שתהליך הבישול ככל שמתקדם קובע שמו על התבשיל ואם גמרו ביד עובד כוכבים מותר, בודאי שביד ישראל מותר.
אבל לרבי יוחנן רק אם כולו ביד עכו"ם אסור וכל שישראל שותף מותר והכל נחשב מציאות אחת ולא תהליך.
הקל וחומר דומה לחופה קונה מק"ו מה כסף שאינו גומר קונה חופה שגומרת אינו דין שתקנה וע"ש מש"כ שזה לפי רמח"ל תהליך של חיבור בחי' מושיב יחידים ביתה ולכן יש ק"ו.
נראה שהבעיה בגמ' היא האם תחילתו עיקר שהוא מעשה הבישול ששם התבשיל על האש, או גמרו עיקר שאז יש שם בישול עליו משא"כ כששם התבשיל אין לזה שם בישול. תשובת רבי נחמן בר יצחק שגומרו עיקר כנ"ל שזה תהליך של בישולו ולכן ככל שמתקדם התהליך נחשב יותר בישול.
לר' יוחנן נראה ששני החלקים שוים. תחילתו חשובה מצד המעשה וגמרו חשוב מצד התוצאה.
אם אין שני חלקים אלו נעשים בידי עכו"ם, אין לזה שם בישול עכו"ם.
לרב נחמן בר יצחק מותר בגומר ביד עכו"ם כיון שכל התהליך צריך להיות בידי עכו"ם ע"מ להיאסר וכל התהליך הוא בחינה אחת. ועדיין צ"ע.