מכות ט' (ע"א) – לימוד מקל וחומר
בדין גר תושב שואלת הגמ' על סתירה אם גולה או נהרג ומתרץ רב חסדא:
אמר רב חסדא לא קשיא כאן שהרגו דרך ירידה כאן שהרגו דרך עלייה.
שואל רבא:
ולאו ק"ו הוא ומה דרך ירידה דישראל גלי איהו נמי סגי ליה בגלות דרך עלייה דישראל פטור איהו נהרג?
ועי' בתוד"ה אמר ליה רבא שברור שדרך עליה קל יותר מדרך ירידה, שהא בחי' של אונס, שכוונתו הפוכה מלפגוע.
לכן ברור הקל וחומר שאם דרך ירידה גולה, לא יתכן להורגו בדרך עליה.
נראה שרב חסדא סבר שלדרך ירידה קבעה התורה צורה מיוחדת של גלות, ולכן גם גר תושב "נהנה" מצורה זו של ענש אבל לדרך עליה שלא קבעה התורה ענש אחר, חוזר גר תושב לענש מיתה.
רבא עונה שזה מנוגד למידת קל וחומר שהיא מהמידות שהתורה נדרשת בהן לא יכול להיות דבר הסותר מידה זו.