קידושין כ' (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
קידושין כ' (ע"א):
תנו רבנן נמכר במנה והשביח ועמד על מאתים מנין שאין מחשבין לו אלא מנה שנאמר מכסף מקנתו נמכר במאתים והכסיף ועמד על מנה מנין שאין מחשבין לו אלא מנה תלמוד לומר כפי שניו אין לי אלא עבד הנמכר לעובד כוכבים הואיל ונגאל בקרובים ידו על התחתונה נמכר לישראל מנלן ת"ל שכיר שכיר לגזירה שוה.
עי' לעיל דף י"ד במש"כ שם.
נראה שכיון שהזכירו שם גזירה שוה בלימוד זה, למדנו שהשוותה תורה נמכר לישראל לנמכר לעכו"ם. הלימוד מלמדנו שעצם העבדות היא המצב הקשה, ואותו ממתקת התורה בכנותה את העבד "שכיר". בנשמתו כל אדם מישראל הוא בן חורין. רק גופו הוא המשתעבד, לכן בתהליך יציאתו לחירות ידו של העבד על העליונה ויד האדון על התחתונה. זרימתה של המציאות שואבת מזרימת החיים אל החירות. כל דבר התורם לחירותו של העבד שואב כח מכיוון הזרימה של החיים מעבדות לחירות.
על כן דרשו גם נמכר לישראל מנמכר לעכו"ם בג"ש "שכיר" "שכיר" לומר שידו של העבד המשתחרר על העליונה ויד האדון על התחתונה.
לימוד זה של "שכיר" "שכיר" בו לומדים נמכר לישראל מנמכר לעכו"ם מופיע גם לקמן כ"א. בשאלה אם נגאל בקרובים, וכל מה שנאמר לעיל מתאים לאותה סוגיא.