סוטה ב' (ע"ב) – לימוד מבנין אב

סוטה ב' (ע"ב):

ממשמע שנאמר לא יקום עד באיש איני יודע שהוא אחד מה ת"ל אחד זה בנה אב כל מקום שנאמר עד הרי כאן שנים עד שיפרוט לך הכתוב אחד.

מידת בנין אב מתבארת בדברי האר"י שהתפארת הנקרא אב נוטה לנצח והוד (הנקראים בנים). בנין אב מכתוב אחד היינו או נצח או הוד, ובנין אב משני כתובים, היינו נצח והוד כשהם אחד.
המיוחד בנצח והוד, שפעמים שהם שתי ספירות ופעמים ששתיהן ספירה אחת וכל אחד מהם נבחן כ"פלגא דגופא".
נצח והוד הם בחינת רגליים. פעמים ששתי הרגליים נחשבות לאחת כגון בשעת עמידה ופעמים שצריך את שתיהן כגון בהליכה. אמנם הם תרי פלגי דגופא, ואין די באחת מהן, אף על פי כן אפשר לראותן כשתיים.
שני עדים מתאחדים יחדיו לעדות אחת. אמנם צריך כל עד לחוד, אבל רק ביחד הם מהווים עדות.
על כן כל מקום שנאמר "עד" הרי כאן שנים, שרק על ידי שניהם יש עדות.
רק עמידה על שתי רגליים נחשבת עמידה יציבה בבחינת "יקום דבר".
הנצח וההוד הן ספירות הקושרות את הגוף אל המציאות הארצית והמעשית.
אף העדים הם הקושרים את "גופא דעובדא" אל מציאות החיים המעשיים ומאפשרים לב"ד לבנות עליהם את אמיתת המציאות.
על כן "זה בנה אב" וכל מקום שנאמר עד הרי כאן שניים עליהן נבנית ועומדת המציאות.
עדים הם ממש "בנין אב". בלעדיהן המציאות עקרה היא ואין לה תוצאות בהמשך. העדים הם העושים את המציאות לאב אשר לו בנים הממשיכים אותו ומופיעים אותו במציאות. העדים הם המקבלים את העובדות בראייתם ומודיעים אותה לבית דין הפוסק ופועל על פיהם.
"על פי שניים עדים יקום דבר".

————–

עדים הם בחי' נצח והוד, בחי' רגליים "רגליים לדבר". שני עדים הם בחי' שני רגליים ועל כן אמרו כל מקום שנאמר עד אחד הרי כאן שניים שכן נצח והוד פעמים שהם ספירה אחת. ובעדות אכן צריך שיהו שוים ושניהם כאחד.
ולמדו בבנין אב כל מקום שנאמר עד הרי כאן שניים. וזה התפארת בנטותה לצד נצח והוד. הנצח והוד הם המפרסמים התורה בחוץ "לבר מגופא".
ובסוטה עד אחד מפני שרגליים לדבר. מדוייק הביטוי "רגליים" שהם בחי' נצח והוד ולכן די בעד אחד.
ועי' בדברי הרמח"ל עה"ת (שמות):

ומפני מה על המשקוף ועל שתי המזוזות – היו יכולים ליתנו בתוך בתיהם. אבל משקוף הוא יסוד שנקרא משקוף, שכל האורות מביטים שם, ורצה שיהיו נוגעים שם, כדי שיוציא אורותיו להם. ועל שתי המזוזות, שהם נצח הוד, שנקראים עדים, תרין סהדי, ו"על פי שנים עדים יקום דבר", שכדי שהם יעידו שהוציאו הס"א מבתיהם, שהיא שקר, ונשארו אמת – ישראל זרע אמת ודאי.

ועי' מש"כ במנחות בלימוד המזוזות.

תגובה אחת

1. נפתלי וייס הגיב:

   י״ח בתמוז ה׳תשפ״א – 28/06/2021 בשעה 09:57

   שלום הרב,
   לכאורה הלימוד שם בסוטה הוא בניין אב מכתוב אחד אם הבנתי נכון?
   כי בביאור כאן של הרב, נשמע שהרב נוטה יותר לבחי' של בניין אב משני כתובים, שבהם נצח והוד הם כמציאות אחת, כתרי פלגי דגופא?
   אשמח אם אפשר בבקשה לביאור יותר של הדברים.
   תודה, נפתלי

   הגב

כתיבת תגובה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

התגובה שלך *

שם *

אימייל *