שלמי נזיר – לימוד מכלל ופרט
הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י וביאור הרב קוק.
נאמר בספרי (ומובא בגמ' מנחות ע"ח ע"א):
דבי רבי ישמעאל תנא מצוֹת כלל, חלות ורקיקין פרט, כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט, חלות ורקיקין אין, מידי אחרינא לא:
לשון הפסוק ודברי הספרי העוסקים במוצרי החטה מזכירים את דברי הזהר בריש ספרא דצניעותא (שמות קע"ו.):
מאן צניעותא דספרא אמר רבי שמעון חמשה פרקין אנון דכלילן בהיכל רב ומליין כל ארעא, אמר ר' יהודה אי כלילן הני מכלהו עדיפי, אמר ר' שמעון הכי הוא למאן דעאל ונפק ולמאן דלא עאל ונפק לאו הכי, מתלא לבר נש דהוה דיוריה ביני טורין ולא ידע בדיורי מתא, זרע חטין ואכיל חטי בגופייהו, יומא חד עאל למתא אקריבו ליה נהמא טבא, אמר ההוא בר נש דנא למה, אמרו נהמא הוא למיכל, אכל וטעם לחדא לחכיה, אמר וממה אתעביד דא אמרו מחטין, לבתר אקריבו ליה גריצין דלישין במשחא, טעם מנייהו אמר ואלין ממה אתעבידו, אמרו מחטין, לבתר אקריבו ליה טריקי מלכין דלישין בדובשא ומשחא, אמר ואלין ממה אתעבידו, אמרו מחטין, אמר ודאי אנא מארי דכל אלין דאנא אכיל עקרא דכל אלין דאיהו חטה, ובגין ההוא דעתא מעדוני עלמא לא ידע ואתאבידו מניה, כך מאן דנקיט כללא ולא ידע בכלהו עדונין דמהניין דנפקין מההוא כללא:
הביטוי עוגות בלולות בשמן ומאכל הנילוש בשמן מזכירים את הפסוק:
חלת בלולות בשמן ורקיקי מצות משוחים בשמן
הלחם הבא עם השלמים מבטא את חזרתו של הנזיר לפגוש את ענייני החיים ועינוגם.
סל המצות הוא כלל. הוא החטים כמו שהם מבלי שיצאו והורכבו עם הדברים המענגים את החיים. זה הכלל במקוריותו. כלל זה חסר הוא עדיין את החיבור למציאות. למה הדבר דומה לאדם היושב בין ההרים ולא פגש את מציאות החיים הבאה לעדן ולענג את האדם.
על כן יש גם פרט. הפרט הוא צורה מסויימת שבה מופיעות המצוֹת. שתי צורות יש למצות: חלות מצות בלולות בשמן ורקיקי מצות משוחים בשמן. העידון בא במידה ובמשקל.
הבלילה בשמן והמשיחה בשמן הם דברים מדודים. חלה רבוכה שמרבין בשמנה אינה בסל המצוֹת. אין בכלל אלא מה שבפרט, למיעוטי הרבוכה.
הכלל פוגש את העידון אבל במידה מוגבלת המזכירה לנזיר את נזירותו ואת המקום הגבוה אליו הגיע.
חזרתו של הנזיר מיוחדת בקביעת גבולות. מחד חוזר לחיים רגילים ועל כן באות חלות מצות המתעדנות בשמן אבל אין בכלל אלא מה שבפרט ולא להרבות בשמן המעדן והמענג על מנת שתקופת הנזירות תמשיך להקרין ולהשפיע על המשך החיים שיילכו ויתעלו לאותה מדרגה עליונה.