חולין פ"ב (ע"א) – לימוד מגזירה שוה

הרב יהושע ויצמן
ה׳ באב ה׳תש״מ
 
18/07/1980

י"ג מידות

חולין פ"ב (ע"א):

אתמר צפורי מצורע מאימתי נאסרין רבי יוחנן אמר משעת שחיטה ורשב"ל אמר משעת לקיחה ואמרינן מ"ט דרבי שמעון בן לקיש גמר קיחה קיחה מעגלה ערופה.

בכמה מקומות דרשו, בעניינים שונים, ג"ש לקיחה לקיחה. ענין ה"קיחה" ראוי להיות נלמד בגזירה שוה כיון שקיחה היא חיבור הדבר הנלקח אל הלוקח. החיבור מתאים לגזירה שוה שהיא במידת התפארת, על פי האר"י הקדוש. מידת התפארת עניינה חיבור ימין ושמאל בהיותה מידה אמצעית.
צפורי מצורע ועגלה ערופה מבטאים מצבו של המצורע החוזר לחיים כמו שיתבאר.
צפורי מצורע ענין מיוחד הם.
הצפור האחת, השחוטה, מבטאת את תיקון החטא שפגע באנשים ובחברה. כיון שיש תיקון ואפשרות של חזרת המצורע לחיים, הצפור נשחטת ולא נערפת. השחיטה היא צורה של תיקון.
"השחוטה על המים החיים" שחיטה על גבי חיים. זה ביטוי של אפשרות של תיקון ותשובה וחזרה לחיים מתוקנים.
הצפור החיה הנשלחת על פני השדה, באה יחד עם שלושה מינים מאוגדים, עץ ארז, אזוב ושני תולעת. אי אפשר שלא להיזכר בארבעת המינים אשר שלושה מהם מאוגדים והרביעי – האתרוג – בא יחד עימם.
עץ הארז כלולב מבטא את זקיפות הקומה, ואת השאיפות הרוחניות המתבטאות בקומתו הזקופה של האדם אשר "ראשו בשמים". האזוב מבטא את מידת הענוה שרש לכל המידות, ושני התולעת הבא עם הצמר מבטא את לבושו של האדם הלא הוא התנהגותו ומדותיו בכללן, שהרי המידות לבוש הם לאדם (עי' ביאור הגר"א למשלי ועוד). הצפור היא ביטוי לשכל ולנשמה. האמירה בזה היא שכשהמידות והאישיות הם מתוקנים אפשר לאפשר את חירות המחשבה המרוממת את האדם.
הצפורים המחוברים למצורע בלקיחתן מבטאים את צורת חזרתו לחיים מתוקנים והשתלבותו מחדש בחברה מתוקנת.
עגלה ערופה וצפורי מצורע מבטאים שני סוגים של תיקון. האחד כשאין אפשרות לחזור לחיים מתוקנים בדרך של תיקון, אז לוקחים עגלה ועורפים אותה כביטוי ללקיחת חיים ואיבודם, ובכך מכפרים על כלל האומה. השני כשיש אפשרות לחזור לחיים מתוקנים ולשוב בתשובה ולתקן הקלקולים, אז לוקחים ציפורים המבטאים את הכפרה על החטא ואת החזרה המתוקנת לחיים חברתיים ראויים.
הגזירה השוה מתבארת על ידי הרב קוק כמידה שבה שני נושאים הנראים מבחוץ כשונים ורחוקים, שוים הם בפנימיותם ובעומקם ואפשר ללומדם זה מזה כך הם פני הדברים. ויש להוסיף דברי הרמ"ע מפאנו שגזירה שוה גוזרת את הקליפות החיצוניות ואז מתגלה הפנימיות השוה וזה אשר מתגלה בסוגייתנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן