ירושלמי פסחים פ"ט ה"ב – לימוד מגזירה שוה

נאמר במשנה:

איזהו דרך רחוקה מן המודיעית ולחוץ וכמידתה לכל רוח דברי ר' עקיבה ר' אליעזר אומר מאסקופת עזרה ולחוץ.

ובגמרא אמרו:

ר' אבהו בשם ר' יוחנן שניהן מקרא אחד הן דורשין שם שם חד אמר חוץ לעשייתו וחורנה אמר חוץ למחיצתו.

נאמר בקרבן פסח (דברים ט"ז, ו'):

כי אם אל המקום אשר יבחר ה' אלהיך לשכן שמו שם תזבח את הפסח…

ונאמר במעשר שני (דברים י"ד, כ"ו):

ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך בבקר ובצאן וביין ובשכר ובכל אשר תשאלך נפשך ואכלת שם לפני ה' אלהיך…

כיון שגם במעשר שני נאמר ביטוי של ריחוק מקום – "כי ירחק ממך המקום", למדו ממעשר שני בגזירה שוה, מהו נקרא ריחוק מקום. המילה "שם" נלמדת בכמה מקומות בגזירה שוה. דווקא בנושא דידן שהוא הגדרת המקום, ראוי ביותר ללמוד מהמילה "שם" המציינת ומקבעת את המקום.
נראה על פי הרב קוק¹, יש כאן שני נושאים הנראים רחוקים זה מזה והמילה "שם" משוה ביניהם ומפגישה אותם בתוכן הפנימי שלהם.
מעשר שני מבטא קדושת ארץ ישראל. פירות הארץ צריכים להיות נאכלים דוקא בקדושה ובירושלים על מנת ללמדנו קדושת הארץ וקדושת עבודת הארץ. אותם פירות הנאכלים בירושלים מבטאים קדושת כל הפירות החלה על המעשר ומקדשת אותו בקדושת מעשר שני.
הפסח מבטא קדושת עם ישראל. כל יהודי פרטי קשור לקדושת הכלל וממנו יונק את מהות חייו. הפסח שהוא עושה, שיש בו כרת, מבטא חיבור של כל אחד לקדושת הציבור. הקרבן, קרבן ציבור הוא ונאכל בחבורה על ידי כל אחד ואחד מישראל².
הגזירה השוה משוה בין הארץ לבין העם והריחוק המתבטא בקדושת הארץ "כי ירחק ממך המקום" שוה לריחוק המתבטא בקדושת העם "בדרך רחוקה".
נראה לבאר הדברים על פי לשונו הזהב של ספר שערי אורה שער ה' (מ"ח:)

… וזהו סוד: כי שמך נקרא על עירך ועל עמך (דניאל ט, יט). ואם תשאל: מהו זה שאמר 'על עירך ועל עמך'? דע כי השרים העליונים יש להם למטה ב' חלקים: חלק אחד בארץ, באותו מקום שאותו השר מושל, וחלק אחד מן האומות, אותה האומה השוכנת באותו המקום. נמצא כל שר מע' שרים יש לו חלק ידוע בארץ וחלק ידוע באומות…

ההשוואה הנפלאה בין "עירך" לבין "עמך" הביאה את המילים "שם" "שם" בשתי הפרשיות, מעשר שני ופסח, המבטאות קדושת הארץ וקדושת העם.

---

כתיבת תגובה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

התגובה שלך *

שם *

אימייל *