חולין ק"מ (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה
חולין ק"מ (ע"ב):
קורא זכר רבי אליעזר מחייב וחכמים פוטרין: אמר רבי אבהו מאי טעמא דרבי אליעזר אתיא דגירה דגירה כתיב הכא קורא דגר ולא ילד וכתיב התם ובקעה ודגרה בצלה.
בדרך כלל ברא הקב"ה את עולמו שהנקבה המולידה היא המטפלת. בדרך כלל לא ידעינן מי האב ואין לו שייכות לתולדות, לאפרוחים או לביצים. קורא הוא עוף יוצא מן הכלל, אותו השוה הקב"ה בבריאתו לנקבה, ואף הוא רובץ על הביצים כמו שכתוב "קורא דגר" וילפינן בגזירה שוה להשוות דגירתו לדגירת הנקיבה שהוא דגירה מעיליא.
השוואת הזכר לנקבה נלמדת בגזירה שוה המשוה ומחברת. הזכר שאינו שייך לכאורה לדגירה, מתחבר אליה כשמדובר בקורא, וחיבור זה נלמד בגזירה שוה שזו הנהגתה.