ערכין כ"ט (ע"ב) – לימוד מקל וחומר
ערכין כ"ט (ע"ב):
מאי טעמא דשמואל קל וחומר ומה מכורה כבר יוצאה שאינה מכורה אינו דין שלא תימכר.
שמא י"ל שלרב מכירה ובעלות זו מציאות. וחזרה ביובל זה דין, לכן מוכר ביובל וחוזרת אליו.
אבל לשמואל מכירה זה דין, ולכן יש ק"ו שאם מכירה חוזרת, ק"ו שאין מכירה, שביובל אין דין מכירה.
לשמואל היובל מפקיע דין מכירה, שהשדות חוזרות ביובל שהכל חוזר לבעלות הראשונית, והכל מתחיל מהתחלה, ולכן הופקע דין מכירה וזה שאמר שאם חוזרת שדה שנמכרה ק"ו שאי אפשר למכור.
אם החמירו להחזיר שדה שנמכרה שזה דין חמור קל וחומר שאינה נמכרת שזה קל יותר.
אם הבעלות מתגלה כחזקה ביותר ששדה שנמכרה חוזרת אליו ק"ו שאינה נמכרת שזה קל יותר.
ונראה שמתאימים הדברים לשמואל ולרב ע"פ מש"כ עליהם בעץ חיים ועי' בשיעור שמין לשואל (ב"ק י"א)