ויחי – שלישי – "ואנחנו בשם השם" – על הרכב והסוסים
בסופו של החלק היומי של הפרשה אנו קוראים על דברי יעקב ליוסף:
בראשית (פרשת ויחי) פרק מח פסוק כב
(כב) וַאֲנִ֞י נָתַ֧תִּֽי לְךָ֛ שְׁכֶ֥ם אַחַ֖ד עַל־אַחֶ֑יךָ אֲשֶׁ֤ר לָקַ֙חְתִּי֙ מִיַּ֣ד הָֽאֱמֹרִ֔י בְּחַרְבִּ֖י וּבְקַשְׁתִּֽי:
בפירוש הפסוק מביא רש"י שני פירושים:
רש"י בראשית (פרשת ויחי) פרק מח פסוק כב
שכם אחד על אחיך – שכם ממש, היא תהיה לך חלק אחד יתירה על אחיך:
בחרבי ובקשתי – כשהרגו שמעון ולוי את אנשי שכם נתכנסו כל סביבותיהם להזדווג להם וחגר יעקב כלי מלחמה כנגדן.
דבר אחר שכם אחד היא הבכורה שיטלו בניו שני חלקים, ושכם לשון חלק הוא, והרבה יש לו דומים במקרא (תהלים כא יג) כי תשיתמו שכם, תשית שונאי לפני לחלקים, [(שם ס ח) אחלקה שכם, (הושע ו ט) דרך ירצחו שכמה, איש חלקו], (צפניה ג ט) לעבדו שכם אחד:
בחרבי ובקשתי – היא חכמתו ותפלתו:
החרב יכולה להיות חרב ממש או משל לחכמה וכן הקשת יכולה להיות משל לתפילה.
כך גם התרגום מתרגם:
תרגום אונקלוס בראשית (פרשת ויחי) פרק מח פסוק כב
(כב) ואנא יהבית לך חולק חד יתיר על אחך דנסיבית מידא דאמוראה בצלותי ובבעותי:
ומדוע התרגום ורש"י מסבירים זאת בפשט הפסוק?
ננסה להסביר:
יהושע פרק כד פסוק יב
(יב) וָאֶשְׁלַ֤ח לִפְנֵיכֶם֙ אֶת־הַצִּרְעָ֔ה וַתְּגָ֤רֶשׁ אוֹתָם֙ מִפְּנֵיכֶ֔ם שְׁנֵ֖י מַלְכֵ֣י הָאֱמֹרִ֑י לֹ֥א בְחַרְבְּךָ֖ וְלֹ֥א בְקַשְׁתֶּֽךָ:
הקב"ה משתבח בנו בכך שלא צריך את החרב והקשת, ונראה שזה המקור לומר שגם יעקב לא משתבח בחרבו וקשתו הממשיים.
הרב צבי יהודה היה אומר "אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ה' נזכיר" אנחנו מזכירים את שם ה' על הרכב והסוסים. צריך להתאמץ בגשמיות אך לא רק זה קיים. העיקר הוא יכולת האמונה בה ועליה נמצא לב המלחמה.
זוהי ההדגשה בתרגום – אי אפשר להבין בפשט שהשבח של יעקב הוא בחרב ובקשת אחרי הנביאים הציגו אותם כדברים שוליים ולא לכתחילה.
תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף קכג עמוד א
ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי, וכי בחרבו ובקשתו לקח? והלא כבר נאמר: כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני! אלא, חרבי – זו תפלה, קשתי – זו בקשה.
ולמרות כל זה מצד רש"י גם את הפשט הפשוט שמדובר על חרב ובקשת ממש. כאמור על שני הדברים לעבוד ביחד- עלינו לחזק את הפנים ואת בית המדרש כדי שיופיעו גם בחוץ בלחימה בפועל.
יהי רצון שנזכה לישועה שלמה בחרבנו ובקשתנו על ידי שני הפנים השונים שלהם.