מדוע זכה אחאב למלוך 22 שנה?
מדוע זכה אחאב למלוך 22 שנה?
ראינו בשיעור הקודם שבאמת אליהו לא הצליח להשיג את כל מה שרצה במהלך שלו במעמד הר הכרמל, ומבחינתו הוא מבין שהוא נכשל, " ג וַיַּרְא וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל-נַפְשׁוֹ וַיָּבֹא בְּאֵר שֶׁבַע אֲשֶׁר לִיהוּדָה וַיַּנַּח אֶת-נַעֲרוֹ שָׁם."
אליהו נשאר לבד, עם ישראל מתכחש בכניסה לארץ בזה שה' הוא המכניס אותם לארץ, ראינו את זה על ידי שליחת היד בשלל ביריחו ובזה שעכשיו בנו את יריחו מחדש. עד עכשיו אליהו, "החזיר את המדבר לארץ" לנסות להחזיר את עמ"י בתשובה ושיבינו את התלות שלהם בה', אבל עכשיו הגשם חוזר ואליהו הולך חזרה למדבר לבד. עד איפה הוא חוזר?
פרק י"ט:
" ד וְהוּא-הָלַךְ בַּמִּדְבָּר דֶּרֶךְ יוֹם וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב תַּחַת רֹתֶם אחת (אֶחָד) וַיִּשְׁאַל אֶת-נַפְשׁוֹ לָמוּת וַיֹּאמֶר רַב עַתָּה יְהוָה קַח נַפְשִׁי כִּי-לֹא-טוֹב אָנֹכִי מֵאֲבֹתָי. ה וַיִּשְׁכַּב וַיִּישַׁן תַּחַת רֹתֶם אֶחָד וְהִנֵּה-זֶה מַלְאָךְ נֹגֵעַ בּוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ קוּם אֱכוֹל. ו וַיַּבֵּט וְהִנֵּה מְרַאֲשֹׁתָיו עֻגַת רְצָפִים וְצַפַּחַת מָיִם וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּשָׁב וַיִּשְׁכָּב.
ז וַיָּשָׁב מַלְאַךְ יְהוָה שֵׁנִית וַיִּגַּע-בּוֹ וַיֹּאמֶר קוּם אֱכֹל כִּי רַב מִמְּךָ הַדָּרֶךְ. ח וַיָּקָם וַיֹּאכַל וַיִּשְׁתֶּה וַיֵּלֶךְ בְּכֹחַ הָאֲכִילָה הַהִיא אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה עַד הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵב."
אליהו חוזר עד הר חורב, יש הקבלות רבות למשה רבנו במתן תורה, אלא מה שאליהו מבטא זה לא מתן תורה, אלא החזרת התורה לשמים. אליהו כמו משה 40 יום בהר, וכל הביטויים נאמרים בצורה דומה.
"ט וַיָּבֹא-שָׁם אֶל-הַמְּעָרָה וַיָּלֶן שָׁם וְהִנֵּה דְבַר-יְהוָה אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ מַה-לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ. י וַיֹּאמֶר קַנֹּא קִנֵּאתִי לַיהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת כִּי-עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ וְאֶת-נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בֶחָרֶב וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי וַיְבַקְשׁוּ אֶת-נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ
יא וַיֹּאמֶר צֵא וְעָמַדְתָּ בָהָר לִפְנֵי יְהוָה וְהִנֵּה יְהוָה עֹבֵר וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים לִפְנֵי יְהוָה לֹא בָרוּחַ יְהוָה וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ לֹא בָרַעַשׁ יְהוָה. יב וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ לֹא בָאֵשׁ יְהוָה וְאַחַר הָאֵשׁ קוֹל דְּמָמָה דַקָּה."מה ה' מראה לאליהו? ה' אומר שההנהגה היא לא תמיד ברעש, אלא לפעמים יש הנהגה של "קול דממה דקה". אליהו מבין את מה שה' אומר לו, אבל כמו "ושכותי כפי עליך עד עוברי" אליהו מסתיר את פניו, אבל הוא עושה את זה בעצמו. אליהו לא רוצה לקבל את המסר, הוא מסתיר את עצמו ונותן לה' את אותה תשובה.
"יג וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אֵלִיָּהוּ וַיָּלֶט פָּנָיו בְּאַדַּרְתּוֹ וַיֵּצֵא וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הַמְּעָרָה וְהִנֵּה אֵלָיו קוֹל וַיֹּאמֶר מַה-לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ. יד וַיֹּאמֶר קַנֹּא קִנֵּאתִי לַיהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת כִּי-עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ וְאֶת-נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בֶחָרֶב וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי וַיְבַקְשׁוּ אֶת-נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ."
וזה מפתיע שאליהו לא מקבל, זה מצריך כוח רצון מיוחד.
כמו שאמרנו אליהו מבטא את הקנאות לה' – אפילו אם זה בא על חשבון עמ"י, וזה בא על חשבון עמ"י.
אחאב מבטא את הקנאות לעם – אפילו אם זה בא על חשבון עבודת ה', וזה בא על חשבון עבודת ה'.
והנה ההכרעה האלוקית – "טו וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו לֵךְ שׁוּב לְדַרְכְּךָ מִדְבַּרָה דַמָּשֶׂק וּבָאתָ וּמָשַׁחְתָּ אֶת-חֲזָאֵל לְמֶלֶךְ עַל-אֲרָם. טז וְאֵת יֵהוּא בֶן-נִמְשִׁי תִּמְשַׁח לְמֶלֶךְ עַל-יִשְׂרָאֵל וְאֶת-אֱלִישָׁע בֶּן-שָׁפָט מֵאָבֵל מְחוֹלָה תִּמְשַׁח לְנָבִיא תַּחְתֶּיךָ."
ה' אומר תמשוך מלך חדש, אחאב לא ימשיך, אבל החלק המפתיע הוא שגם אליהו צריך מחליף, אליהו גם כן לא ממשיך.
"יז וְהָיָה הַנִּמְלָט מֵחֶרֶב חֲזָאֵל יָמִית יֵהוּא וְהַנִּמְלָט מֵחֶרֶב יֵהוּא יָמִית אֱלִישָׁע. יח וְהִשְׁאַרְתִּי בְיִשְׂרָאֵל שִׁבְעַת אֲלָפִים כָּל-הַבִּרְכַּיִם אֲשֶׁר לֹא-כָרְעוּ לַבַּעַל וְכָל-הַפֶּה אֲשֶׁר לֹא-נָשַׁק לוֹ."
שני פסוקים אלו קשים לפרשנות, הרי אלישע לא בדיוק הורג אנשים ואין תקופה כזו שבישראל נשארים רק 7000 אנשים.
"יט וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם וַיִּמְצָא אֶת-אֱלִישָׁע בֶּן-שָׁפָט וְהוּא חֹרֵשׁ שְׁנֵים-עָשָׂר צְמָדִים לְפָנָיו וְהוּא בִּשְׁנֵים הֶעָשָׂר וַיַּעֲבֹר אֵלִיָּהוּ אֵלָיו וַיַּשְׁלֵךְ אַדַּרְתּוֹ אֵלָיו. כ וַיַּעֲזֹב אֶת-הַבָּקָר וַיָּרָץ אַחֲרֵי אֵלִיָּהוּ וַיֹּאמֶר אֶשְּׁקָה-נָּא לְאָבִי וּלְאִמִּי וְאֵלְכָה אַחֲרֶיךָ וַיֹּאמֶר לוֹ לֵךְ שׁוּב כִּי מֶה-עָשִׂיתִי לָךְ. כא וַיָּשָׁב מֵאַחֲרָיו וַיִּקַּח אֶת-צֶמֶד הַבָּקָר וַיִּזְבָּחֵהוּ וּבִכְלִי הַבָּקָר בִּשְּׁלָם הַבָּשָׂר וַיִּתֵּן לָעָם וַיֹּאכֵלוּ וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵי אֵלִיָּהוּ וַיְשָׁרְתֵהוּ"
יש שני דרכים שמושכים כהן גדול, האחד, בשמן. והשני, בריבוי בגדים, זה קורה בבית שני כי לא היה שמן המשחה. אליהו גם אומר כביכול "אתה לא בא במקומי אלא כממשיך דרכי", ולכן "וישרתהו" כמו יהושע שהוא משרת משה, הוא הממשיך אותו.
אלישע חורש 12 בקר, למה זה חשוב?
ראינו שאליהו בונה מזבח מ12 אבנים ושופך אליהם 12 כדי מים, שם אמרנו שזה כנגד שבטי ישראל, אלישע חורש והוא נמצא באחרון, הוא כבר מוכן להיות זה שמוביל את עמ"י ומה שהוא עושה זה שהוא לוקח צמד בקר וזובח ונותן לעם לאכול. השינוי מול אליהו שמנע מהעם אוכל, אלישע הופך את זה ודואג שכולם יאכלו.
אבל יש כאן משהו שקצת מוזר ולא שייך לתנך, "אשקה לאבי ואימי" למה זה מובא כאן?
זה חשוב כי אלישע שלא כמו אליהו הוא יהיה קשור לעם ולא מנותק מהעם, וזה מבטא את זה בפעם הראשונה. אליהו כמו משה פורש מהמשפחה, ואלישע בא כנגד זה, כי ההתבודדות הזו היא לא הנהגה לרבים. כמו משה, גם אליהו "לא יודעים את מקום קבורתו".אבל אלישע מבטא הנהגה אחרת של ה' הנהגה מתונה יותר , והוא כאילו אומר, "אני בא אחריך אליהו אבל קודם כל אנשק לאבי ואימי, אני אאכיל את העם", אם אליהו הוא ממשיך משה, אלישע הוא ממשיך יהושע.
פרק כ'
"א וּבֶן-הֲדַד מֶלֶךְ-אֲרָם קָבַץ אֶת-כָּל-חֵילוֹ וּשְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם מֶלֶךְ אִתּוֹ וְסוּס וָרָכֶב וַיַּעַל וַיָּצַר עַל-שֹׁמְרוֹן וַיִּלָּחֶם בָּהּ. ב וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל-אַחְאָב מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל הָעִירָה. ג וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה אָמַר בֶּן-הֲדַד כַּסְפְּךָ וּזְהָבְךָ לִי-הוּא וְנָשֶׁיךָ וּבָנֶיךָ הַטּוֹבִים לִי-הֵם. ד וַיַּעַן מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר כִּדְבָרְךָ אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ לְךָ אֲנִי וְכָל-אֲשֶׁר-לִי. ה וַיָּשֻׁבוּ הַמַּלְאָכִים וַיֹּאמְרוּ כֹּה-אָמַר בֶּן-הֲדַד לֵאמֹר כִּי-שָׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ לֵאמֹר כַּסְפְּךָ וּזְהָבְךָ וְנָשֶׁיךָ וּבָנֶיךָ לִי תִתֵּן. ו כִּי אִם-כָּעֵת מָחָר אֶשְׁלַח אֶת-עֲבָדַי אֵלֶיךָ וְחִפְּשׂוּ אֶת-בֵּיתְךָ וְאֵת בָּתֵּי עֲבָדֶיךָ וְהָיָה כָּל-מַחְמַד עֵינֶיךָ יָשִׂימוּ בְיָדָם וְלָקָחוּ. ז וַיִּקְרָא מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל לְכָל-זִקְנֵי הָאָרֶץ וַיֹּאמֶר דְּעוּ-נָא וּרְאוּ כִּי רָעָה זֶה מְבַקֵּשׁ כִּי-שָׁלַח אֵלַי לְנָשַׁי וּלְבָנַי וּלְכַסְפִּי וְלִזְהָבִי וְלֹא מָנַעְתִּי מִמֶּנּוּ. ח וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כָּל-הַזְּקֵנִים וְכָל-הָעָם אַל-תִּשְׁמַע וְלוֹא תֹאבֶה. ט וַיֹּאמֶר לְמַלְאֲכֵי בֶן-הֲדַד אִמְרוּ לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ כֹּל אֲשֶׁר-שָׁלַחְתָּ אֶל-עַבְדְּךָ בָרִאשֹׁנָה אֶעֱשֶׂה וְהַדָּבָר הַזֶּה לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת וַיֵּלְכוּ הַמַּלְאָכִים וַיְשִׁבֻהוּ דָּבָר. י וַיִּשְׁלַח אֵלָיו בֶּן-הֲדַד וַיֹּאמֶר כֹּה-יַעֲשׂוּן לִי אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִפוּ אִם-יִשְׂפֹּק עֲפַר שֹׁמְרוֹן לִשְׁעָלִים לְכָל-הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלָי. יא וַיַּעַן מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר דַּבְּרוּ אַל-יִתְהַלֵּל חֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ."
בן הדד מלא בבטחון עצמי, וברור למה הוא מתהלל, ואחאב עונה "אל יתהלל החוגר כמפתח". שזה מפתיע בהינתן במצב בו הוא נמצא.
אחאב עונה בפעם הראשונה "לך אני וכל אשר לי" – איך הגענו למצב הזה, מה קורה?
אחאב היה מלך גדול היה לו "אימפריה קטנה", נמצאה כתובת שאומרת שבמלחמה נגד אשור הוא הביא 2000 רכב ברזל, חז"ל לומדים את זה מזה שהוא משביע מלכים וממלכות אם ימצאו את אחאב להסגיר אותו אליו. אז מה קרא?
כאן מתברר מה המשמעות כשאין מים ואין גשם, חוסכים את המים קודם מבהמות, אין סוסים אין מרכבות אין צבא, זה מה שאליהו אומר לאחאב בפרקים הקודמים, "אם אתה חושב שמשם מגיע השפע אני יעצור לך את השפע, ואני אוכיח לך שזה מה'."
אחאב אמר לפני כמה פרקים "ולא נכרית מהבהמה" שאלנו שם למה זה היה מה שמעניין אותו, וכאן אנחנו מבינים. הבהמה זה הצבא, שיירות הסוסים לרכב והפרדים שסוחבים את הכל.
בארם יש הכל, לא הייתה בצורת. בישראל אחרי שלוש שנים שאין בהם גשם, אין כלום.
מה זה "נערי שרי המדינות"?
השגרירויות שיש אצל אחאב, 232 נערים כאלו יש לאחאב, אבל הוא לא יכול להשתמש בהם, ועם ישראל נשארו 7000, "ויפקד", שאלנו לפני כן מה אור הפסוק שבישראל ישארו רק 7000 אנשים זה לא סתם אנשים אלא, אלו הם הלוחמים שנשארו, ואין מי שיעצור את מלך ארם.
יש שני סבבים במשא ומתן בין אחאב לבן הדד, שלכאורה אין הבדל ביניהם:
הראשון:
" ג וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה אָמַר בֶּן-הֲדַד כַּסְפְּךָ וּזְהָבְךָ לִי-הוּא וְנָשֶׁיךָ וּבָנֶיךָ הַטּוֹבִים לִי-הֵם. ד וַיַּעַן מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר כִּדְבָרְךָ אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ לְךָ אֲנִי וְכָל-אֲשֶׁר-לִי"השני: "ה וַיָּשֻׁבוּ הַמַּלְאָכִים וַיֹּאמְרוּ כֹּה-אָמַר בֶּן-הֲדַד לֵאמֹר כִּי-שָׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ לֵאמֹר כַּסְפְּךָ וּזְהָבְךָ וְנָשֶׁיךָ וּבָנֶיךָ לִי תִתֵּן. ו כִּי אִם-כָּעֵת מָחָר אֶשְׁלַח אֶת-עֲבָדַי אֵלֶיךָ וְחִפְּשׂוּ אֶת-בֵּיתְךָ וְאֵת בָּתֵּי עֲבָדֶיךָ וְהָיָה כָּל-מַחְמַד עֵינֶיךָ יָשִׂימוּ בְיָדָם וְלָקָחוּ"
למה אחאב מתנגד הפעם, אין הבדל בין הפעם הראשונה והשנייה?
בפעם השנייה אומרים חזל שההבדל הוא "כל מחמד עיניך", ושהכוונה בזה זה "התורה". ולזה אחאב לא הסכים. למה?
על זה לימדו חז"ל זכות על אחאב – למה מלך 22 שנה מפני שכיבד את התורה שניתנה ב22 אותיות. האם הוא כיבד את התורה? אחאב לא מקיים את התורה, אבל הוא מבין שהתורה זה כבודה של ישראל. וזה אחאב! הוא מרגיש אחריות לעמ"י, ולקיחת התורה היא ביזוי של עמ"י, ולזה הוא לא מוכן! כי עמי חשוב לו, לא כי קודשי ישראל חשובים לו.
וזה מראה לנו איזה אומץ יש לו, יש מצור על העיר שלו, הוא נשאר עם 7000 חיילים, מול המעצמה הגדולה ארם, ושם אומר אחאב, "את זה אני לא נותן", הוא מתייעץ עם הזקנים והם מסכימים. מלך ארם אומר לו שהוא יתחרט, ואחאב אומר "נראה אותך".
ר' יוחנן מתפעל מהדבר הזה, הדמות הזו של אחאב זה בולט בו, עם כל הרע והעבודה הזרה שיש בו, יש לו את הצד השני שיש בו זכויות, ולכן הוא זכה למלכות 22 שנה, שזה עוצמה לא רגילה.