ואברהם זקן בא בימים

בפרשה מופיע הפס' "ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל". פסוק זה מהווה הקדמה לפרשה הבאה אחריה – פרשת שליחות אליעזר עבד אברהם ונישואי יצחק. צ"ע מה הצורך בהקדמה זו.

בתנחומא¹ נשאלה שאלה לענין כוונה בתפילה:

ילמדנו רבינו היה רוכב על חמור והגיע עונת תפלה כיצד יעשה?… אין לך אדם שכיון לבו ודעתו לתפלה כאברהם אבינו שאמר לפני הקב"ה 'חלילה לך מעשות כדבר הזה' כיון שראה הקב"ה שהיה מבקש זכות שלא להחריב את העולם התחיל משבחו ואמר לו 'יפיפית מבני אדם וגו" (תהילים מה) א"ל: אי זה היופי שלי? אני ובני נכנסין לעיר ואין בני אדם מכירין בין האב לבן, מפני שהיה אדם חי מאה ומאתים שנה ולא היה מזקין אמר אברהם רבש"ע צריך אתה להפריש בין האב לבן ובין נער לזקן שיתכבד הזקן בנער. א"ל הקב"ה: חייך, ממך אני מתחיל. הלך ולן באותה הלילה ועמד בבקר כיון שעמד ראה שהלבין שער ראשו וזקנו אמר לפניו רבש"ע עשיתני דוגמא אמר לו עטרת תפארת שיבה (משלי טז) והדר זקנים שיבה (שם כ) לכך נאמר ואברהם זקן.

אברהם מתפלל מהקב"ה על הזקנה ומבקש שאדם יהא נראה זקן. וצריך באור מה עניין הזיקנה שעליה התפלל אברהם?ננסה לבאר זאת ע"פי דברי הזוהר² (תרגום ה'סולם') שדרשו את הביטוי "ואברהם זקן":

ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל, רבי יהודה פתח (תהלים סה ה) 'אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך', מקרא זה נתבאר אבל אשרי האיש שדרכיו רצויים לפני הקב"ה, והוא חפץ בו לקרבו אליו. בוא וראה, אברהם התקרב אל הקב"ה, וכל ימיו היה תשוקתו בזה, שיתקרב אליו, ולא נתקרב אברהם ביום אחד או בפעם אחת, אלא מעשיו הטובים הקריבו אותו בכל יום ויום ממדרגה למדרגה, עד שנתעלה במדרגתו. כשהיה זקן, ונכנס במדרגות העליונות כראוי, שכתוב ואברהם זקן, אז בא בימים, דהיינו בימים אלו העליונים בימים אלו הידועים בסוד האמונה, וה' ברך את אברהם בכל… אשריהם לבעלי תשובה שבשעה אחת, הם קרבים אל הקב"ה, מה שלא היה כן אפילו לצדיקים גמורים, שהם נתקרבו אל הקב"ה בכמה שנים. אברהם לא נכנס באלו הימים העליונים, עד שהיה זקן, כמו שנתבאר, וכן דוד, שכתוב והמלך דוד זקן בא בימים, אבל בעל תשובה, מיד נכנס ומתדבק בהקב"ה.

הזוהר משבח את בעלי התשובה שהם קרבים אל הקב"ה בשעה אחת, ביום אחד ואפילו ברגע אחד מה שלא היה כן אפילו לצדיקים גמורים, כדוגמת אברהם, שנתקרבו אל הקב"ה ע"י מעשיהם מדרגה אחר מדרגה בכמה שנים, וכמו שמצינו ג"כ אצל דוד שעליו נאמר: "והמלך דוד זקן בא בימים". וזה מעין מה שבכה רבי "יש קונה עולמו בשעה אחת"³.
ונראה שאצל בעל-התשובה העולם הרוחני קיים בו, וכששובר את המחיצות שחוסמות אותו העולם הרוחני שבו מתגלה ולכן הוא מיד מתדבק בקב"ה, ואילו הקונה מדרגתו בהרבה ימים בחינת "הצדיק הגמור" בונה את הבניין הרוחני שלו מלמטה למעלה.
והוא מה שנדרש גם בתנחומא בפס' "ויסף אברהם ויקח אשה"⁴ שכמו שתקנו ג' תפילות בכדי שיהיה אדם מוסיף בתפילתו, כך גם בתורה אדם צריך להוסיף ולגדול וכמו כן גם בבנים לכן אברהם לקח עוד אשה. זהו הרצון של הצדיק הגמור לעלות מדרגה אחר מדרגה.
והדברים תואמים לפירוש רש"י על הפסוק "ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן מתנות…":

נתן אברהם מתנות – פירשו רבותינו שם טומאה מסר להם. דבר אחר מה שניתן לו על אודות שרה ושאר מתנות שנתנו לו, הכל נתן להם שלא רצה ליהנות מהם.

כל הדברים שקיבל אברהם במתנה ולא עמל עליהם נתן לבני הפילגשים כי זה שייך להם כ"שם טומאה" בכוחות לא טבעיים, ואילו ליצחק הוריש "את כל אשר לו", דהיינו, את הדברים שנקנו בעמל וביגיעה. אלו הדברים שעוברים בטבעיות לדור הבא.

בהמשך הפרשה נאמר גם על אליעזר עבד אברהם נאמר שהוא היה "עבדו זקן ביתו המשל בכל אשר לו" אך יש הבדל מהותי בין אברהם לאליעזר.
הגמרא⁵ מסבירה את משמעות המילה "זקן" – מי שקנה חכמה. הזיקנה מעידה על קנין חכמה. "אברהם זקן – בא בימים", הקנין של אברהם נבע מתוך עבודה יומיומית לאורך כל חייו, ואילו אליעזר "זקן ביתו – המושל בכל אשר לו" קניינו נובע מפעולות שקנה באמצעות קנין חיצוני ואינו מבטא מדרגה אישית.
דברים אלו יכולים לשפוך אור על המדרש שדרש את הביטוי "בא בימים"⁶, שאומר שאברהם זכה לזקנה מכח "ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט" שהרי היה אברהם הולך בדרך בלא הפסקה ולא היתה לו "קפיצת הדרך" שהיתה לאליעזר, ובהמשך דרש ר' יהודה ש"אברהם בא בדיופלין"⁷. ה'ערוך' מפרש שדיופלין זוהי דרך מפולשת משער לשער, מעוה"ז לעוה"ב. ואף כאן מבואר שאברהם עבר במעבר טבעי קמעא קמעא מהעולם הזה לעולם הבא.
ונראה שעפ"י זה החכמה היא קנין חיצוני לאדם, לכן פסקו ש'אפילו יניק וחכים'5 (צעיר וחכם) הוא גם נחשב זקן ונכלל בצווי "והדרת פני זקן" כי סוף סוף הוא קנה חכמה על אף שקנה אותה מיד. ואילו אצל אברהם נאמר שהיה "זקן בא בימים", הקנין החיצוני של חכמתו הפך להיות חלק מעצמותו כי כל חייו עמל עליה.

---

¹ תנחומא חיי שרה פרק א',א'
² זוהר חיי שרה קכ"ט א'
³ עבודה זרה י', ב' על קטיעה בר שלום, ובע"ז י"ח, א' כלפי קלצטונירי.
⁴ תנחומא חיי שרה פרק ה'
⁵ קידושין לב: – בדעת ר' יוסי הגלילי
⁶ מדרש רבה בראשית פרשה נט פסקה א
⁷ מדרש רבה בראשית פרשה נט פסקה ו

כתיבת תגובה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

התגובה שלך *

שם *

אימייל *