מכילתא בא (י"ב ה') – לימוד מקל וחומר

הרב יהושע ויצמן
ה׳ באב ה׳תש״מ
 
18/07/1980

י"ג מידות

הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י.

בן שנה . אין לי אלא בן שנה כל שנתו מנין? היה רבי ישמעאל אומר קל וחומר. ומה אם עולה חמורה, כשרה לבוא כל שנתה, פסח שהוא קל, אינו דין שיוכשר כל שנתו? ר' יוסי הגלילי אומר, ומה איל שתחלתו פסול, סופו כשר – שה שתחתלתו כשר אינו דין שיהא סופו כשר?

פסח מול עולה נראה פשוט שהפסח עיקר עניינו בחסד ה' עלינו ומצוותו באכילה על השובע כבני חורין ועל כן עיקרו חסד ועניינו זכות שנתן לנו הקב"ה. העולה היא חובה עלינו לא להנאתנו היא באה כי אם לעשיית תפקידנו ולחובתנו. על כן מוגדרת העולה כ"חמורה" והפסח כ"קל" והק"ו שאם במקרה שהתורה תובעת את תפקידנו וחובתנו היא מאפשרת להביא "כל שנתו", הרי בשעה שמבקשת התורה את הנאתנו בודאי שתאפשר לנו להביא "כל שנתה" כשנתה. י"ל ש"עולה" לשון "עול" שלא ההנאה עיקר כי אם העול המוטל עלינו המביא כובד ראש.

ר' יוסי הגלילי אומר, ומה איל שתחלתו פסול, סופו כשר – שה שתחתלתו כשר אינו דין שיהא סופו כשר?

"איל" הוא "דין" ו"שה" הוא "חסד" – עי' בספר קהילת יעקב בערכיהם וע"ע רמ"ק ערכי הכינויים – "שה"
ריה"ג לא מדבר על סוג הקרבן עולה או פסח אלא על סוג בעל החיים הנקרב על גבי המזבח, שכן גיל הקרבן קשור לסוג בעל החיים שהרי מצינו באיל שמשתנה סוגו על פי הגיל, ועל כן לא שייך ללמוד מעולה לפסח כי אם מאייל לשה.
ומה אייל שקשור למידת הדין ותחילתו פסול סופו כשר, שה שקשור למדת החסד ומתחילתו כשר אינו דין שסופו כשר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן