סנהדרין נ' (ע"ב) – לימוד מקל וחומר
סנהדרין נ' (ע"ב)
וקל וחומר ומה חנק שחמור מסייף שריפה חמורה ממנו סייף הקל לא כל שכן.
מידת קל וחומר מבטאת רחמים ודין. הרחמים קלים הם והדין חמור.
כן כתב האר"י וכן כתב הרב בעולת ראי"ה.
לפי"ז מיוחד הוא הביטוי בתוך תהליך הקל וחומר:
סייף הקל לא כ"ש.
זה ביטוי נפלא המלמדנו שקל וחומר אינם אלא מושגים יחסיים הנערכים זה לעומת זה ואינם מושגים מוחלטים (כדברי הרב קוק בביאור מידת קל וחומר1).
נראה ש"סייף הקל" מבטא רחמים שבדין. גם בתוך הדין הקשה לא נמנעה תורה ממידת הרחמים לברור לו מיתה הטובה לו.
גם בתוך הדין הקשה של מיתות בי"ד יש מדרגות והבחנות של רחמים ובחי' "קל" בתוך הדין.
ומידה טובה מרובה ממידת פורענות וק"ו שיהיו במידה טובה הבחינות של רחמים.
וכן בק"ו בהמשך מסקילה.
לדוגמאות נוספות המתייחסות למידה טובה המרובה ממידת פורענות ראו כאן
1 לשון הרב קוק במידת קל וחומר:
הקל והחומר בערכי התורה הוא כמו הגודל והקוטן במציאות הכללית, המוחשית והערכית. אם לא הגודל לא נודע לנו הקוטן, ואם לא הקוטן לא נדע את הגודל, כי הם ערכים שהם נמדדים דוקא זה לעומת זה, וכמו כן הוא הקל והחומר. לולא מדת הקל לא ידענו הערכה למדת החומר, ולולא מדת החומר לא ידענו הערכת הקל. רק זה לעומת זה הם נשקלים, קל לעומת חומר, וחומר לעומת קל. ובכללות מדת הקל נמשכת היא מהופעת הרוח הגדולה, שאין שם כי-אם שאיפה עזיזה למלאות כל חוב, להרבות אור קדש, ולהגדיל תורה ומצוה ולהאדירה. שם הענג הוא ההולך ומניע את כל התנועות שבמעשה, והכל הוא קל. והחומר כבר בא מצד כובד הראש של הכרח ההגנה נגד צד הרצון הסוער ומניע את כל מה שיש בחיים ובהויה משום גסות ומשום הפרעה. וקבלת עול מלכות שמים באה בזה להרשים את כל רשימת קדשה, ושני המזוגים יחד בונים את שלמותה של המדה, שהיא מאוחדת משני הזרמים, העליוני והתחתיתי, שמשניהם יחד מתחצבת היא מדתה של תכונת הקל וחומר.